– "רק איתה אני יכול להיות אני האמיתי."

– "אני לא מרגישה שאני אני אמיתית כשאני איתו."

יש מצב חזק שבאיזושהי קונסטלציה איזה חבר או חברה שלכם, מאוהב או שבורת-לב, פלט בפניכם את הביטוי הזה. אולי זה אפילו הייתם אתם שלא הייתם אתם האמיתיים, וחבר שלכם היה זה שהקשיב. בכל מקרה אני מוכרח להגיד לכם: "אני האמיתי" – זה ביטוי דבילי.

הרי מי זה אתם האמיתי? ומה עושה אותו יותר אמיתי מאתם אחר? הוא יותר חתיך? יש לו ציונים יותר טובים? ואולי הוא יותר מוצלח באופן כללי? ליידיז אנד ג'נטלמן: חרטבונה! כולנו מתנהגים אחרת לגמרי בכל מיני מצבים.

כשאנחנו עם ההורים אנחנו חצופים וכפויי טובה (מצטער בפני מקיימי המצווה), כשאנחנו עם חברים מהצבא אז אנחנו גברים חסונים, כשאנחנו עם חבר'ה מהטיול אז אנחנו הרפתקנים/ סטלנים, וכשאנחנו עם הבחורה בפאב שאנחנו מתים לנקנק, אז אנחנו אדיבים, נדיבים מקשיבים ומקסימים.

האם מישהו מהם לא אמיתי? אה... לא. כולם אמיתיים באותה מידה. ואל תגידו לי "רק כשאנחנו לבד אנחנו באמת אמיתיים", כי גם כשאנחנו לבד עם עצמנו זה רק האני שלנו כשאנחנו לבד עם עצמנו. אז אם אתם משוכנעים שאתם האמיתי הוא מצחיק יותר או טוב במיטה יותר, אז וואלה – חבל, כי האמת המרה היא שחלק מהאני שלנו הוא גם לא כזה סבבה.

זוכרים שהתקמצנתם ברחוב ולא נתתם לזקנה המסכנה קצת כסף? זוכרים שלכלכתם על ההיא שמתלבשת מזעזע בעבודה? גם אלה זה אתם. זה האתם הקמצנים והאתם הרכלנים המגעילים. והם אמיתיים במאה אחוז ממש כמו האתם שקונים פתיתים בסופר ותורמים לרעבים.

אז מה בכל זאת הקטע בביטוי הזה, ולמה הוא תפס ככה? הקטע בלפגוש מישהי שאתם מרגישים שאיתה אתם האתם האמיתי הוא די פשוט. כל אחד מאיתנו מעדיף אני מסוים שלו על פני האחרים. הבחורה שאתם מתלהבים ממנה פשוט מוציאה ממכם את האני הספציפי הזה. אם הקטע שלכם הוא להיות המצחיקן המטורף, אז תמצאו בחורה שאוהבת שמצחיקים אותה, ותבדקו שהיא צוחקת מהבדיחה של השפן שקושר את הדוב לעץ, למרות שהיא ממש גסה.

אם אתם אוהבים להיות החכמים, אז תמצאו בחורה שגורמת לכם להיות הפילוסוף, ונדהמת כשאתם יודעים מה אומרות ראשי התיבות של ביל"ו. אם מצאתם אחת או אחד כזה, יהיה לכם כיף איתם, אבל בתכלס – יהיה לכם קודם כל כיף עם עצמכם.

נלקח מתוך "תזה"-עיתון הסטודנטים של תל אביב. גיליון מס' 125
נכתב על ידי: יפתח חוצב yif@netvision.net.il