אין ספק לחיות זה מלחיץ ולחיות במזרח התיכון זה מלחיץ פי כמה .
מפתיע להיווכח שכמעט כל אירוע, שאנו חווים במהלך יום עבודה שיגרתי גורם לנו למתח ברמה כל שהיא.
החיים המודרנים התחרותיים מציפים אותנו בגירויים יום יומיים, אשר גורמים לנו לחוות מתח ואו לחץ פעמים רבות במהלך היום , אירועים יומיים כויכוח עם בן או בת הזוג, פקקי תנועה, איחור לעבודה, ויכוח עם הבוס\ית , יציאה לחופש נחשבים כאירועים מלחיצים אך ברמת חשיבות והשפעה מאוד נמוכים באופן יחסי .
על אף העובדה שהם יחסית נחשבים כאירועים לא מלחיצים ושאינם גורמים למתח ( לעומת פיטורין ואו מוות של בן משפחה ) אירועים אלו מצטברים במהלך החיים, נצרבים בתודעה ובטווח הארוך גורמים לבעיות בריאות קשות, במידה ולא השכלנו לנטרל את השפעתם המזיקה ומחקנו אותם מה Hard disk שלנו.
מאחר ואין אפשרות מעבדתית לחשב את מידת המתח בחיינו, ( אין בדיקות מעבדה, בדיקת דם, אוCT וצילומי רנטגן )
פיתחו ד"ר הולמס ועמיתיו מאוניברסיטת וושינגטון, שאלון הכולל סולם פסיכולוגי למדידה של מתח. לטענתם כל אירוע בין אם הוא מלחיץ, מרגש , משמח ואו טראגי אשר מתרחש במהלך חיינו גורם לנו לתגובה ופגיעה של מתח
המפתח אותו פתחו ד"ר הולמס ועמיתיו בוחן מגוון אירועים שונים במהלך היום ובמהלך החיים, ומקטרג אותם ברמת חשיבות והשפעה על חיינו ועל האפשרות לחלות במחלה הקשורה למתח.
החוקרים שייכו לכל אירוע ( לפי רמת ההשפעה שלהם עלינו ) ניקוד מסוים מאחד עד מאה ( לדוגמא מוות של בן או בת זוג נחשב כמקרה בעל ניקוד גבוה ביותר – מאה נקודות , לעומת פיטורין מהעבודה שמזכה אותנו בנוסף לדמי אבטלה גם ב חמישים נקודות, ואו וויכוח עם הבוס \ ית ב 15 נקודות בלבד ( אבל כמה פעמים ביום אנו מתווכחים איתו ).
כפי שציינתי ויכוחים עם הבוס נחשבים כמקרים בעלי ניקוד יחסית נמוך אך הם מופיעים בתדירות גבוהה נחשבים כגורמים בעלי חשיבות רבה מאוד בכל הקשור להתפתחות מחלות קשות הקשורות למתח.
ד"ר הולמס ועמיתיו טוענים שהצטברות של מספר נקודות מסוים בשנה קלנדרית, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלה הקשורה למתח. זו כנראה הסיבה שוויכוח עם הבוס\ית, או בן הזוג המתרחשים בתדירות יומית, עלולה
לגרום לנו לפתח מחלה קשה הלמרות שהינם נחשבים כגורמים בעלי חשיבות וניקוד נמוכים.
עישון, הרגלי אכילה גרועים , עודף משקל, חוסר שינה וחוסר פעילות גופנית יחריפו בצורה דרמטית את המצב
ויעלו בצורה חדה את הסיכוי והסיכון לחלות במחלה קשה ואף גרוע מזה. אפילו אצל אנשים יחסית רגועים ש "הניקוד " שלהם נחשב כנמוך יחסית מול אנשים אחרים בעלי ניקוד גבוה אבל בעלי הרגלי תזונה וחיים בריאים .
נשאלת השאלה מה עושים ?
מה אפשר לעשות על מנת שנתמודד בהצלחה עם המתח ועם הלחץ ?, וננטרל מראש את הנזקים שיכולים להיגרם לנו כתוצאה מהחשיפה לאותם גורמים מלחיצים . מה ניתן לעשות על בסיס יומי בבית במשרד או ברכב בלי לשנות באופן משמעותי את מהלך החיים השגרתי שלנו ?.
אפשר לקחת תרופות הרגעה .
בבית המרקחת קיים מגוון רחב של תרופות הרגעה יחסית בטוחות, כולל תרופות על בסיס טבעי מאוד מוצלחות ומשרות שינה כרילקסין או קלמנרבין המכילות צמחי מרפא באיכות ובריכוז רפואית ונחשבות כתרופות לכל דבר על העובדה שהן טבעיות.
בחלק מתרופות ההרגעה ( לרוב אלו על הבסיס הכימי ) עלולה להתעורר בעיית הסתגלות בשימוש ממושך.
שימוש ממושך בתרופות יכול לגרום לתופעה הנקראת הסתגלות Tolerance , מערכות הגוף מתחילות להסתגל למינון ולתרופה הספציפית אותה לוקח המטופל. הדבר מוביל לכך שאחרי מספר חודשים התרופה הופכת להיות פחות יעילה, והשפעתה המרגיעה פוחתת ברמה כזו שהרופא נאלץ לעיתים להגביר את המינון על מנת לשמור על ההשפעה המרגיעה.
בעיה נוספת העלולה להתעורר במהלך טיפול תרופתי קשורה להשפעה שיש לתרופות מסוימות על טיפול תרופתי מקביל הפועל על אותם חיישנים במוח ( תרופות יכולות לבטל ואו לחזק טיפול תרופתי מקביל ),
לדוגמא תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אחרות השפיעות על הנפש, עלולות להיות מושפעות על ידי תרופות הרגעה באופן שעלול להגביר או להפחית את הפעילות של אותה תרופה לעיתים ברמה שלא נחזתה על ידי הרופא המטפל.
הרגעה ושחרור מתח
פעילות גופנית נחשבת כדרך יעילה זמינה, זולה ובעלת ערך מוסף מאוד גבוה בכל הקשור לשמירה על בריאותנו.
בעזרת פעילות גופנית, אנו משחררים את אותם "כימיקלים רעים" הנוצרים ונאגרים בגופנו בזמן מתח ולחץ.
פעילות גופנית זו עוזרת ביצירה של כמיכלים טובים כאנדורפינים העוזרים לנו להרגשה טובה ורגועה.
התרגול הגופני המומלץ ביותר להפחתה ונטרול של מתח, הנו התרגול האירובי , הכוונה להליכה, ריצה, רכיבה על אופנים ושחיה ( חשוב להיבדק עי" רופא לפני תחילת הפעילות הגופנית ומעל גיל 40 לבצע בדיקה ארגומטרית - בדיקת דופק במאמץ , ולהתייעץ עם מדריך כושר מוסמך לפני התחלה של פעילות גופנית כל שהיא ).
בארה"ב קיים מונח רפואי מקצועי שנקרא The fishing season first day heart attack ובעברית התקף הלב של היום הראשון של עונת הדייג – מונח שמתאר בצורה מאוד קיצונית ומצוינת את הבעייתיות של כניסה מהירה מידי וללא בדיקה רפואית הולמת, לפעילות גופנית (אפילו זניחה וקלה באופן יחסי כדייג ), לאחר תקופה ארוכה של חוסר פעילות גופנית לעומת העלייה הדרמטית בתדירות התקפי הלב באותו היום ( היום הראשון של עונת הדייג ).
תרגול תרגולי נשימה , נמצאו כיעילים מאוד למניעה וטיפול בהפרעות שמקורן בחרדה ,דיכאון , עצבנות ומתח.
במידה ואתם מוצאים את עצמכם מפהקים ואו נאנחים במהלך יום העבודה סביר להניח שאתם לא נושמים בצורה נכונה,
כלומר לא מכניסים מספיק חמצן לריאות. אל דאגה אתם בחברה טובה רוב האנשים נושמים בצורה שטחית ומהירה ולא שמים דגש על נשימה נכונה.( אפשר ללמוד מתינוקות איך צריך לנשום נכון – עמוק ולאט ).
הדרך הנכונה והבריאה ביותר לנשום על מנת להגיע לרווחה גופנית ונפשית היא על ידי נשימות עמוקות ואיטיות ,
הכנסה איטית של אוויר דרך האף, בשילוב ניפוח חלל הבטן עד למקסימום האפשרי – ולסיום הוצאה של האוויר מהפה לאחר מספר שניות של החזקת האוויר בחלל הבטן .
מאחר ונשימה עמוקה ואיטית היא לא הדרך בה רוב האוכלוסייה נושמת, יש חשיבות רבה לתרגול נשימתי יזום מספר פעמים ביום על מנת לאוורר ולחמצן את מחזור הדם , ועל ידי כך להקל על פעילות השרירים, כולל שריר הלב ושרירי השלד מתוך מטרה להפחית את מתח השרירים ואת המתח בגוף .
הרפיה של שרירים .
אין זה סוד אנשים החווים מתח מתמשך לאורך זמן סובלים מכיווצי שרירים וכאבים שונים.
ד"ר ג'יקובסון, היה הראשון שטען שיש קשר בין חשיפה לגורמים מלחיצים הגורמים למתח ולרמת המתח השרירי .
לטענתו יש קשר הדוק בין המתח השרירי ( המתפתח כתוצאה מחשיפה למתח ) לעירור של רפלקסים לא רצוניים.
בנוסף הוא גילה בעזרת מכשור המזכיר את הפוליגרף (מכונת האמת ) את הקשר בין מחשבות יזומות על הזזה, והרפיה של שרירים לעליה וירידה במתח השריר (ובעקבות כך השפעה על תחושת ההרפיה והשלווה).
המסקנה אליה הגיע ד"ר ג'יקובסון, הייתה שעל מנת להגיע להרפיה ושלווה חייבים להרפות את שרירי השלד.
לטענתו, הרפיה של שרירי השלד תוביל לכך שכל מערכות הגוף באזורים השונים יעברו גם תהליך של הרפיה והרגעה.
דוגמא מצוינת לקשר בין מתח וכאבים ניתן למצוא בסינדרום THH - Tensions type headache – כאב ראש שמקורו במתח. מניסיוני הקליני ניתן ללמוד שלאחר ששללנו בעיה רפואית הקשורה לכאב הראש, אפשר ורצוי להיעזר בטכניקה של הרפיית שרירים ודמיון מודרך על מנת להיפטר לחלוטין מכאבי הראש ולהפסקת התלות במשככי כאב.
אפשר להפחית בצורה משמעותית את המתח על ידי שימוש בדמיון, אמיל קווה הצרפתי היה החלוץ שעשה שימוש בדמיון על מנת להפחית מתח ותחושת חרדה, לטענתו כוחו של הדמיון גדול יותר ממה שמייחסים לו בעיקר בכל הקשור להשריה של רגיעה ונינוחות , קווה טען שהמחשבות שלנו יכולות להפוך למציאות ( בתנאי שנתמיד בחשיבה).
לכן מחשבות ממוקדות והדמיה של תחושת רגיעה ונינוחות תביא אותנו את גופנו לתחושה עמוקה של רגיעה ושלווה.
לעומת זאת מחשבות דיכאוניות טורדניות, עלולות להחריף משבר נפשי וכל משבר אחר ולהוביל אותנו למצב רוח דכאוני. קווה עודד את מטופליו להתחיל כל יום בשינון ( 20 פעמים ) של המשפט כל יום מצבי הולך ומשתפר מכל הבחינות , שיטת ההרפיה דרך טכניקת הדמיון המודרך מעודדת את האדם המתוח לשכב במקום נוח, שקט וחשוך לעצום עניים ולשנן משפטי מפתח חיובים על מנת לנתב את התודעה להרפיה.
יונג הרחיב ושיפר את אפשריות הטיפול בדמיון מודרך על עידוד מטופליו ( בנוסף לשינון המנטרות החיוביות ),
לדמיון סיטואציות שונות של הרפיה, לנסות לחוש הכיצד הם משתלבים בסיטואציה הרגועה והשלווה , ונרגעים
( למשל יציאה לנופש במקום רגוע ופסטורלי ).
היכולת הטיפולית של טכניקת הדמיון המודרך היא כל כך חזקה , עד שכיום משתמשים בשיטות שונות של דמיון מודרך במרפאות לחולי סרטן, במטרה לעודד את החולים לדמיין בהצלחה הכיצד הגוף שלהם דוחף ודוחה את הגידול הסרטני החוצה . גם במקרי כאב כרוני קשה וממושך ללא שיפור בטיפול תרופתי מקובל, הרופאים נוטים לעודד את החולים לדמיין איך הם דוחקים את הכאב החוצה מהגוף עד שהגוף מתנקה לגמרי מהכאב ומבריא.
