לפרופ' בוריס אפשטיין, ראש בית הספר למדעי המחשב, באקדמית תל אביב יפו ביקורת נוקבת על מערכת החינוך. לטענתו, מערכת זו מביאה להגבלת היכולות ולהכשלה של הסטודנטים של היום!

אפשטיין טוען שבכדי לסגור את פערי הידע שנובעים מהכשלים של מערכת החינוך, נדרשת האקדמיה להשקיע יותר זמן ומאמץ בתלמידיה. לדבריו, זמן זה בא על חשבון הלימודים האקדמאיים המקצועיים. עוד מרחיב אפשטיין וטוען נגד מערכת החינוך, כי זו מייצרת אנשים שיש להם קושי -  בהבנת הנקרא, חשיבה לוגית ומיומנויות למידה. לדבריו, לא מדובר באנשים עם לקויי למידה אלא באנשים שלא הקנו להם את מה שמערכת חינוך במדינה מתוקנת צריכה להקנות להם. כדוגמא מציג פרופ' אפשטיין נתונים סטטיסטיים מקורס חדו"א (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי) הניתן בסמסטר א' של שנה א' בבית הספר למדעי המחשב של האקדמית:

לדברי פרופ' אפשטיין רמת הלימודים בקורס לא השתנתה במהלך השנים. היכולות הלימודיות של הסטודנטים הן שהידרדרו והן אלו שמביאות לעלייה דרמטית באחוזי הנכשלים בקורסים! כתוצאה מכך, מחדד אפשטיין, האקדמיה, נדרשת להקנות לתלמידיה, לפני הכל, מיומנויות למידה: למשל לימודי הבנת הנקרא, עוד לפני שמלמדים את מקצועות מדעי המחשב. אנחנו מקדישים זמן רב ומלמדים את הסטודנטים לקרוא ולהבין שאלות, זאת במקום ללמד אותם את לימודי המחשב, אומר אפשטיין.

מיותר לציין שמצבה הכלכלי של האקדמיה בישראל הינו בכי רע, ממשיך אפשטיין בבקורתו. לדבריו, הנתונים הופכים לקשים עוד יותר כשמדובר ברמת המתמטיקה של הסטודנטים. בשל הרמה הנמוכה שמערכת החינוך מקנה לבוגריה, המרצים באקדמיה נדרשים בפועל ללמד יותר שעות מתמטיקה. לדבריו, רמת הידע של תלמידים בוגרי 5 יחידות במתמטיקה נמוכה לאין שיעור מזו שהייתה צריכה להיות!

טענתו של אפשטיין קשה עוד יותר כשהוא מדגיש ומציין שמערכת החינוך לא מלמדת אנשים איך ללמוד. לדבריו,  הסטודנטים הישראליים של היום חכמים, אינטליגנטים, מוכשרים ויצירתיים אבל אינם יודעים ללמוד. מסגל האקדמיה נדרש ללמד אותם דברים בסיסיים, שהם כמעט בבחינת כישורי חיים. הסטודנטים המגיעים לאקדמיה נמצאים פשוט "בהלם" ממה שנדרש מהם לעשות. הם אינם מסוגלים להתמודד עם המוטל עליהם. אם מערכת החינוך היתה מקנה לתלמידיה את הכלים הנדרשים ללמידה, המעבר ללימודים האקדמאיים לא היה כ"כ טראומטי כפי שהוא כיום ומיותר לציין שרמתו של הסטודנט הישראלי היתה עולה באופן משמעותי.