במהלך המאה השבע עשרה, נעשו מספר ניסיונות מצד בתי מלוכה שונים ברחבי אירופה לאסור על שתיית קפה. על רקע ניסיונות אלו אמר שארל מונטסקייה: "לו אני הייתי המלך, הייתי אוסר על המעמדות הנמוכים אפילו לגימת קפה אחת. המשקה הזה מחדד את השכל ועלול לגרום ליצורים נמוכים לגלגל מחשבות מסוכנות נגד השליטים. מוטב ששפלי המעמד ילכו לבתי היין ויסבאו לשוכרה, כדי שמוחם ישתבש, מחשבותיהם לא תהיינה צלולות והם יידעו את מקומם הנכון והנחות בסדר החברתי". ועל זה נאמר: סערה בכוס תה, מהפכה - בכוס קפה. את אלו מאיתנו שלא תולים תקוות מהפכניות בכוס הקפה שלהם, מזמין פרויקט "התו החברתי" לקדם שינוי באמצעות האופן בו אנו צורכים אותה.
מיזם "התו החברתי" נוצר על מנת לספק מענה לפער הקיים בין חוק לאכיפה בתחום זכויות עובדים ונגישות בתי עסקים לאנשים עם מוגבלויות. התו מוענק למקומות המעסיקים את עובדיהם בהתאם לתנאים הנדרשים על פי חוק, ושעומדים בתקנות החוק המחייב את נגישותו של בית העסק לאנשים עם מוגבלויות. התו מתפקד כמעין "תעודת כשרות חברתית": המטרה היא לעודד צרכנים לפקוד רק בתי עסק המחזיקים בתו, ומאידך לעודד את בתי העסק לעמוד בדרישות החוק. בינתיים, כשלב ראשון, מתמקד "התו החברתי" בתחום המזון - בתי קפה, מסעדות וכו'.
הפרויקט פועל באוניברסיטת תל אביב, בניסיון לקדם את התו בקפיטריות ברחבי הקמפוס ולקדם את המודעות לו בקרב הסטודנטים. נכון להיום, שתי קפיטריות כבר מחזיקות ב"תו החברתי" - "שסק" בבניין נפתלי, ו"עלים ירוקים" בבניין שרת. מגעים מתקיימים עם שלוש קפיטריות נוספות, ומארגני הפרויקט מקווים שבקרוב מאוד תגדל רשימת בתי העסק המחזיקים בתו, ותהיינה יותר אפשרויות לסטודנטים לצרוך במקומות בעלי תו חב רתי.
פניתי לרן פיינשטיין, רכז "התו החברתי" באוניברסיטת תל אביב, לשמוע קצת יותר על פעילות התו בקמפוס.
האם יש חשיבות מיוחדת לקידום "התו החברתי" דווקא ברחבי הקמפוס?
"סטודנטים בישראל בכלל, ובתל אביב בפרט, מחזיקים בשתי תכונות שהן בבחינת תכונות מפתח לקידום עקרונות 'התו החברתי'. במישור הראשון, הסטודנטים הם בעלי מודעות חברתית גבוהה מאוד. במישור השני, הם צורכים הרבה, הן באוניברסיטה - בקפיטריות השונות, והן מחוצה לה - בעיר ובמקומות הבילוי. לפיכך יכולת ההשפעה שלהם על בתי עסק היא רבה".
מה התגובות שקיבלתם עד כה מבעלי הקפיטריות באוניברסיטה?
"התגובות כמובן מעורבות. חלק מבעלי העסקים מתעניינים בפרויקט. לעיתים הם כבר עומדים בתנאים, שהם כאמור תנאים שהחוק מחייב, ומבקשים שנבוא לאשר זאת. חלק מבעלי העסקים לא מעוניינים בתו החברתי".
האם נתקלתם במקרים של העסקה פוגענית בקפיטריות ברחבי הקמפוס?
"אנו יודעים על קיומה של העסקה פוגענית באוניברסיטה. בשיחות לא רשמיות עם עובדים, אנו שומעים מפעם לפעם על פגיעה בזכויותיהם. עם זאת, מכיוון שעסקים באוניברסיטה הם עסקים קטנים, כלומר, מועסק בהם מספר מצומצם של עובדים, העובדים מפחדים לדבר איתנו מחשש שמשכורתם תפגע, או חמור מכך- שיפוטרו. לצערי, הנורמה כיום בישראל היא של העסקה פוגענית, ולכן עסק שמסרב לקבל תו מעלה חשד מסוים שהוא נמנה בין העסקים שפוגעים בזכויות עובדיהם ו/או שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות. מסקנה זו נובעת מכך שהתו ניתן בחינם, הוא מועיל לעסק מבחינת פרסום ויחסי ציבור וממתג אותו כעסק חברתי. לכן אין סיבה רציונאלית לבעל עסק לסרב לקבל את התו, בהנחה שהוא מעניק זכויות לעובדים ונגישות לאנשים עם מוגבלויות כמתחייב על פי חוק".
במרחב שבין החוק לאכיפתו נותרו הצרכנים. יום אחד, כשמוסדות המדינה ישובו למלא את החלל שהותירו בידי האזרחים, ישיל מעליו הקפה שלי את משמעויותיו החברתיות וישוב להיות קפה "סתם": עלית, שני סוכר והרבה מקום לחלב. הפריבילגיה הזו שמורה לימים שעוד יבואו, ובינתיים אתם מוזמנים לבחור את הקפה שלכם בקפידה...
רשימה של העסקים בעלי "התו החברתי" ברחבי תל אביב תוכלו למצוא בכתובת:
למידע נוסף על התו, התנדבות ופעילות אתם מוזמנים לפנות לרן פיינשטיין: ran.fein@gmail.com
למעוניינים לדווח ל"תזה" על מקרים של העסקה פוגענית ברחבי הקמפוס: liatglat@post.tau.ac.il
