עם סיום החופש הגדול והחזרה ל"חיים האמיתיים", בדק החוג למדעי ההתנהגות, המקיים לראשונה בארץ תוכנית תואר שני ללימודי משפחה במסלול האקדמי המכללה למינהל, מי אחראי על ביצוען של חמש מן המשימות השגרתיות של ההורים במהלך שנת הלימודים:
חינוך (מי לומד עם הילד למבחנים ומכין איתו שיעורים, מי הולך לאסיפות הורים), רפואה (מי לוקח את הילד לרופא), האכלה (מי מכין סנדוויץ לבית ספר) וטיפול (מי מספר לילד סיפור לפני השינה).
הסקר, שנערך בימים אלה, בקרב 269 הורים לילדים עד גיל 10 בני 18- 65 מן המגזר היהודי בלבד, באמצעות חברת מחקרי הגל החדש, קובע:
חלוקת העבודה בין בני הזוג עדיין מסורתית - האם היא זו האחראית על הטיפול השוטף בילד - למרות שקיימת עלייה מסוימת בשיתוף במשימות על ידי שני ההורים.
מן הסקר עולה כי קיימת חדירה מסוימת של האבות לתפקידים המסורתיים, אפילו בגילאים צעירים במיוחד של הילדים (ילדים עד גיל 3). עם זאת, שוויוניות זו אינה מתבטאת עדיין בנטילת כל האחריות למשימה על כתפיהם, אלא בחלוקה שווה יותר של נטל האחריות בשלושה תחומים עיקריים:
1. אסיפות הורים – כרבע מכלל הנשאלים (24.9%) ענו כי שני ההורים הולכים עם הילדים לאסיפות הורים באותה המידה, לעומת 48.2% שעדיין ציינו את האמהות כנוטלות את האחריות העיקרית על משימה זו, ו-9.9% בלבד שענו כי זו אחריותם הבלעדית של האבות.
2. טיפול רפואי – 36.5% מכלל הנשאלים ענו כי שני ההורים לוקחים את הילד לרופא באותה המידה, לעומת 49.5% שענו שרק האמהות נושאות במטלה זו, ו-9.5% שענו שרק האב הוא האחראי על הביקורים אצל הרופא.
3. טיפול - גם כאן ענה אחוז גבוה יחסית של נשאלים (27%) כי שני ההורים מקריאים לילד סיפור לפני השינה, לעומת 36.6% שענו כי רק האם מקריאה סיפורים ו-13% שטענו שבעיקר האב הוא זה שמקריא).
עובדה מפתיעה היא דווקא חלוקת העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית – מן הסקר עולה כי בקרב אוכלוסיה זו קיימת במידה מסוימת חלוקת נטל בין ההורים. ניתן להסביר זאת אולי בכך שהאם עובדת מחוץ לבית והאב מתאים את שעות הלימוד שלו לשעות בהן הילדים בבית, מעשה המקובל כיום בישיבות.
עובדה מפתיעה נוספת היא כי חלוקת הנטל שוויונית יותר דווקא בקרב הורים מבוגרים יותר (בני 45-65), בעלי השכלה והכנסה גבוהות מאזור המרכז, לעומת הורים צעירים בני 25-44.
כלומר, למרות שנטען לא פעם כי בקרב הדור הצעיר העמדות שוויוניות יותר, בני דור זה לא מממשים אותן – ערך עבודתו של הגבר הצעיר עדיין שווה הרבה יותר בעיני הגברים והנשים כאחד מזה של האישה, ושוק העבודה המשלם יותר לגבר לעומת האישה על עבודה זהה מחזק את אי השוויון המגדרי.
ראש תוכנית תואר שני ללימודי משפחה בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למינהל פרופ' סילביה ביז'אווי:
"הסקר מצביע על מצב של שימור חלוקת התפקידים המסורתית בבית עם חדירה צנועה של הגברים בחלוקת הנטל. הגברת מגמה זו תלויה בעיקר במדיניות חברתית שתאפשר זאת, למשל על ידי הפעלת יום לימודים ארוך לכל התלמידים בארץ וצעדים מדיניים נוספים דומים. צעדים כאלו יאפשרו לאמהות לילדים קטנים לעבוד יום עבודה מלא, יגבירו את נוכחותן ועוצמתן הכלכלית בשוק העבודה ויפחיתו בכך את האחריות על המפרנס הראשי - הגבר.
בחברה החרדית, נובעים השינויים מכניסת הנשים לעבודה במקצועות מסחריים. כניסתן למקצועות המוערכים יותר על ידי החברה בה הן גרות, משנה ומשפיעה, כבכל חברה בה היא מתקיימת, את יסודותיה.
כדי לתמוך בשינוי, יש ליצור הכשרה מתאימה שתכין אותן לעולם העבודה ולמילוי תפקידים רלוונטיים, על ידי לימוד אנגלית, מתמטיקה ותחומים אחרים שלא נלמדים כלל או נלמדים ברמה נמוכה מאוד בחברה זו.
חשוב לציין כי רצוי לערוך סקר זהה גם בקרב האוכלוסייה הערבית, על מנת להשוות נתונים אלה לשינויים המתרחשים בחברה זו".
