להתקבל ללימודי משפטים זה תהליך קשה וארוך. ישנם הבדלים משמעותיים בין תנאי הכניסה לאוניברסיטאות, מכללות ומרכזים אקדמיים. אוניברסיטת תל אביב, חיפה ובר אילן דורשות תנאי סף גבוהים שכוללים תעודת בגרות מלאה עם ממוצע של מעל 90 (ולעיתים מעל 95- תלוי בגודל הביקוש באותה שנה), ציון פסיכומטרי בממוצע בין 620-670, ציון גבוהה במבחן באנגלית. לעומתן המכללות נעזרות בתנאי סף קצת פחות תובעניים ובמכתבי המלצה ומרכזים אקדמיים (קריית אונו, שערי מדע ומשפט, כרמל וכן הלאה) מנמיכים את תנאי הסף אף יותר. חשוב להבין, בשלב מוקדם זה אתם בעצם גוזרים את עתידכם המקצועי. השוק רווי בעורכי דין טובים, כולם בעלי תארים, עם רצון וידע- השאלה איפה עשיתם את התואר תקבע איפה תעשו את ההתמחות שלכם ואיפה תעבדו בהמשך.

4 שנים? באמת? 

כן. לימודי משפטים באוניברסיטאות כוללות 4 שנים מלאות של לימודים, שאינן נגמרות בחדרי הכיתה. לא סתם אומרים על עורכי הדין שהם חרוצים ויודעי דבר בנוגע לטקסטים. מדובר על 4 שנים בהם תידרשו לעבד כמויות אדירות של נתונים וטקסט ולצורך העניין המון שעות לימוד מתבצעות מחו לכיתה, בספריות ובנבירה אין סופית בטקסטים ובספרי לימוד. הקורסים בתואר הראשון ללימודי משפטים אינם קורסים פשוטים שניתן להשלימם כלאחר יד- נדרשת הגעה והקשבה מרבית לאורך כל השנה.

מה קורה אחרי הלימודים?             

 אם בחרתם במקצוע של עריכת דין, בחרתם בדרך ארוכה. הלימודים לא נגמרים בארבע שנות לימוד; לאחר הלימודים ישנה בחינת הסמכה שהולכת ומשתנה משנה לשנה. זוהי בחינה שצריך ללמוד אליה כמה חודשים מראש ולעיתים נדרשים לעשות אותה יותר מפעם אחת על מנת לקבל ציון עובר. כמובן שאחרי בחינת ההסמכה צריך להתקבל גם לסטאז' וגם פה נדרשת התמדה מכיוון שהדברים לא תמיד מסתדרים מעצמם.

עורכי דין מומחים        

בעידן המודרני עורכי דין נוטים להתמחות בתחום ספציפי. למשל עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית המתעסקים אך ורק בתביעות הנוגעות למקצועות הרפואה. במידה זו עורכי הדין הם בעצם כלבי השמירה של הרפואה מכיוון שרופאים יודעים כעת שמדובר בתחום הולך וגדל, הם יודעים שכל צעד שלהם נבחן בזכוכית מגדלת. התחושה הציבורית היא כי חלה עלייה ניכרת בריבוי מקרי הרשלנות הרפואית אך האמת היא שהגידול חל רק במספר המתלוננים שהגיעו לבית המשפט.

כיצד בוחרים עו"ד בצורה הטובה ביותר     

עוד לפני שהתחלתם את התהליך תדעו על מה הלקוח שלכם מסתכל בבואו לבחור עו"ד טוב שייצג אותו נאמנה. הלקוח בוחן את העבר שלכם, באילו תביעות רפואיות ידכם נגעה ומה היו התוצאות? האם אתם נוטים לצד הקורבן או לצד המערכת הרפואית? איפה עשיתם את ההתמחות שלכם? ובסופו של דבר, השאלה הבלתי נמנעת לעורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית היא- כמה כסף השגתם ללקוח שלכם?