תחום האינטליגנציה הרגשית הוא תחום שמעסיק מומחים רבים מהארץ ומהעולם, אך עד כה, מעולם לא נבדק האם אינטליגנציה רגשית משפיעה גם על הרגלי האכילה שלנו.
מחקר חלוצי שנערך במכללה האקדמית תל-חי, בדק האם קיים קשר בין אינטליגנציה רגשית ובין אכילה רגשית. המחקר התקבל, בימים אלה, לפרסום בכתב העת היוקרתי JOURNAL OF NUTRITION EDUCATION & BEHAVIOR .כתב העת יוצא לאור ע"י החברה לחינוך ותזונה בארה"ב ומשמש פורום מכובד לעוסקים בחינוך לתזונה נכונה ונושאי בריאות הקשורים בתזונה.
המחקר, אשר נערך ע"י ד"ר ליהוא זיסברג, בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, יחד עם סטודנטית החוג, אנה רובנוב, כלל מדגם של 90 נחקרים, בגילאי 24-55 ממקומות עבודה שונים בארץ, גברים ונשים.
ד"ר זיסברג מסביר כי אינטליגנציה רגשית היא היכולת של אדם להיות קשוב ולהגיב באופן אפקטיבי לרגשות שלו ושל הזולת. אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד יכול לזהות באופן ברור רגשות אצלו ואצל האחר, הוא מבין מה גורם לרגשות האלו ויודע איך אפשר להשפיע עליהם ולשנות אותם. ואילו אדם בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה לא יהיה מודע לרגשות שלו וכמובן לא לרגשותיהם של האנשים הסובבים אותו, יתקשה להתמודד עם מצבים רגשיים ביעילות ולכן עלול להיות בסיכון גבוה יותר להתנהגויות "לא מסתגלות" או דיס-פונקציונאליות.
בכדי לאבחן את רמת האינטליגנציה הרגשית של משתתפי המחקר הם נתבקשו להשיב לשאלון מיוחד, המיועד לאמוד את המושג בעזרת שאלות דווח עצמי כגון " אני חש בנוח לבטא רגש ליד אחרים" או "קשה לי להבין כשאנשים סביבי עצובים או כועסים" ועוד פריטים שמטרתם לראות כיצד אנשים תופסים ומגיבים לרגשות של עצמם ולרגשותיהם של האחרים.
בשלב הבא נבדק נושא האכילה הרגשית. "אכילה רגשית" מסביר ד"ר ליהוא זיסברג " היא אכילה הנובעת לא מתחושת רעב, אלא אכילה הנובעת מצורך רגשי. כאשר ההתמודדות עם רגש קיצוני נעשית באמצעות אכילה – הרי שמדובר באכילה רגשית. אכילה רגשית לעתים מהווה שלב אחד לפני התפתחות הפרעת אכילה".
האכילה הרגשית נבדקה ע"י מגוון שאלות העוסקות בנטייה של אנשים לחוש צורך באוכל בעת שהם חווים רגשות עזים לחיוב או שלילה, מידת החשיבות שהם מעניקים לטקסי אכילה והמידה בה הם שולטים ומארגנים באופן יעיל את האכילה שלהם לאורך סדר יומם.
ממצאי המחקר מצביעים על קשר הפוך בין אינטליגנציה רגשית ואיכלה רגשית. כלומר: ככל שהאינטליגנציה הרגשית נמוכה יותר כך קיימת נטייה רבה יותר לאכילה רגשית, ולהיפך. המחקר מצא כי כ- 62% מבעלי האינטליגנציה הרגשית הנמוכה מדווחים על דפוסי אכילה רגשית בעוד שהשיעור נמוך בהרבה בקרב בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. הקשר בין אינטליגנציה רגשית לאכילה רגשית נותר מובהק גם לאחר שנוטרלו השפעות של משתנים כגון השכלה גיל ומגדר.
ד"ר ליהוא זיסברג מסביר את ממצאי המחקר: "אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מסוגל להכיל ולהתמודד בצורה יעילה עם רגשות קשים כמו כעס, עצב, תסכול, או שמחה וסיפוק, בעוד שאדם בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה מתקשה להכיל רגשות אלה ולכן הוא מוצא להם פיצוי או פורקן באמצעות זלילה או אכילה לא מבוקרת".