1.שנת הלימודים האקדמית תש"ע צפויה להיפתח ב-66 המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ לפי הפירוט הבא: 8 אוניברסיטאות, 34 מכללות אקדמיות (מהן 21 המתוקצבות ע"י הועדה לתכנון ותקצוב ו-13 מכללות פרטיות)  ו-24 מכללות להכשרת עובדי הוראה.

2.כ-280,000 סטודנטים צפויים ללמוד השנה לקראת תואר אקדמי בכל המוסדות הישראליים (כולל המסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית והאוניברסיטה הפתוחה).

מבין 177,920 הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האו"פ), צפויים ללמוד כ-63% מהם במכללות (כ-47% במכללות האקדמיות, 11% במכללות להכשרת מורים וכ-5% במסלולים האקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות) וכ-37% בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות.
4.בשנת תש"ע נמשכו הקיצוצים התקציביים הקשים שהושתו על מערכת ההשכלה הגבוהה מראשית שנות האלפיים, בין היתר באמצעות הקפאת מספר הסטודנטים.
לפני שנתאר את ההתפתחויות הצפויות בשנה"ל תש"ע, נציג את התמונה הכללית בפועל בתשס"ט שזה עתה הסתיימה. מאז הקמת המדינה, היה מספרם של הסטודנטים באוניברסיטאות במגמת עלייה. מספרם הגיע לשיא של 124,800 סטודנטים בתשס"ד והחל מתשס"ה, החלה ירידה הדרגתית במספרם שהגיע ל-121,030 בתשס"ט. מדובר בירידה של 3.0% במספרם הכולל של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בתקופה תשס"ד-תשס"ט.
מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד משיא של 78,715 סטודנטים בתשס"ד ל-75,440 בתשס"ט. עיקר הירידה התרכזה בקרב הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, מ-70,205 בתשס"ד ל-66,745 סטודנטים בתשס"ט. במסלולים האקדמיים הפועלים באחריות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב גדל במעט מספר הסטודנטים בשנה האחרונה ובתשס"ט למדו במסגרות אלה 8,700 סטודנטים.
מספרם של הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות נמצא גם הוא במגמת ירידה, ובשנים תשס"ד-תשס"ט ירד מספרם מ-35,840 בתחילת התקופה ל-34,340 בסופה – ירידה של 4.2%. בשנתיים האחרונות ניכרת עליה קלה המסתכמת בכ-400 סטודנטים לתואר שני. העליה במספר הסטודנטים בשנה האחרונה נרשמה בחמש אוניברסיטאות, ואילו באוניברסיטה העברית נרשמה ירידה קלה במספר הסטודנטים לתואר שני ויציבות במספרם של אלו בטכניון.
בניגוד למגמות אלו שסימנו תפנית מסוימת בהתפתחות מספרי הלומדים לתואר הראשון והשני באוניברסיטאות, נרשם גידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי. בתקופה תשס"ד-תשס"ח גדל מספר הדוקטורנטים בכ-18%, ובתשס"ט נע גם כן סביב 10,300.
להבדיל מן המגמות שאפיינו את מספרי הלומדים לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות בשנים האחרונות, המשיך להאמיר מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות בקצב מהיר מאוד. שיעור הגידול בתקופה תשס"ד-תשס"ט עבר את ה-50% – מכ-51,100 סטודנטים בתשס"ד לכ-77,260 בתשס"ט. רק בשנה האחרונה גדל מספר הסטודנטים במכללות האקדמיות בכ-6,100, עליה של 8.6%. גם מספרם של הלומדים לתואר שני במכללות האקדמיות גדל בכ-1,700 בשנה האחרונה, והגיע  בתשס"ט ל-7,260 סטודנטים.
מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה גדל מ-41,800 בתשס"ח ל-43,280 בתשס"ט, ומספרם של הלומדים לתואר שני עלה מ-2,520 בתשס"ח ל-2,640 סטודנטים בתשס"ט.

5.שנות ה-90 ותחילתה של המאה הנוכחית סימנו שינוי ומפנה משמעותיים ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מספרם של הסטודנטים לכלל התארים גדל בקצב מהיר מאוד מ-76,000 סטודנטים בתש"ן ל-166,000 בתש"ס וליותר מ-226,000 בתשס"ט . עיקר הגידול התרחש בשנות ה-90 בהן הגיע קצב הגידול ל-8.1% בממוצע לשנה.
מתחילת שנות ה-2000 נכנסה המערכת להאטה בשל הקיצוצים התקציביים הקשים אשר הושתו על המוסדות להשכלה גבוהה ובשנים תש"ס-תשס"ט הואט קצב הגידול השנתי ל-3.5% בממוצע.
קצב הגידול של מספר הסטודנטים לתואר ראשון היה מהיר עוד יותר והגיע ל-8.7% בשנות ה-90 וירד גם הוא ל-3.4% בשנים תש"ס-תשס"ט.
הביקוש הער ללימודי תואר ראשון והפנייתו אל המכללות האקדמיות הביאו לשינויים משמעותיים במבנה המערכת. בתחילת שנות ה-90 כ-85% מהלומדים לתואר ראשון למדו עדיין בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות ורק 6.4% למדו במכללות האקדמיות. במהלך שני העשורים האחרונים עלה בהדרגה חלקם של הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות, ובתשס"ט, למדו כבר מעל ל-50% מהסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות (כולל המסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית). במקביל ירד חלקם של הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות לכ-40%. תהליך הדרגתי זה מתואר בלוח מס' 1.

6.המגמות הכלליות שתוארו לעיל במספרי הסטודנטים צפויות להימשך גם בתש"ע. מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האו"פ) צפוי לגדול ב-3.7% יחסית לשנה שעברה. לשם השוואה וכפי שהזכרנו, במהלך שנות התשעים גדל מספר הלומדים לתואר ראשון במוסדות אלה בקצב שנתי מהיר מאוד של 8.7% לשנה. עפ"י הערכותינו, מספרם של הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות יתייצב סביב 75,590 סטודנטים.                                        .
בעקבות פתיחתן של ארבע מכללות אקדמיות חדשות בשנת הלימודים הקרובה, אנו צופים כי הגידול שיירשם במספר הלומדים הכולל לתואר ראשון יתרכז בהן ויגיע ל-7.8% בשנה זו, גידול של כ-6,060 סטודנטים. ב-21 המכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י הועדה לתכנון ותקצוב, ילמדו השנה כ-51,500 סטודנטים לקראת תואר ראשון, גידול של 8.6% יחסית לתשס"ט. ב-13 המוסדות שאינם מתוקצבים ע"י הועדה לתכנון ותקצוב ילמדו כ-31,830 סטודנטים לתואר ראשון, גידול של 6.7% יחסית לתשס"ט. במכללות להכשרת מורים ילמדו בתש"ע, עפ"י הערכות שהתקבלו ממשרד החינוך, כ-19,000 סטודנטים לקראת התואר "בוגר בהוראה", בדומה לתשס"ט. עפ"י הערכותינו, מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה יעלה במקצת בהשוואה לתשס"ט ויגיע בתש"ע ל-43,500.

7.מספרם של הלומדים לתואר שני בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לעמוד בתש"ע על 47,300 סטודנטים, גידול של 3.2% יחסית לתשס"ט. אנו צופים כי באוניברסיטאות יעלה מעט השנה מספרם של הלומדים לתואר שני ל-34,500 סטודנטים. במכללות האקדמיות ילמדו כ-8,000 סטודנטים לתואר שני, עליה של 740 סטודנטים המהווה גידול של  כ-10% יחסית לתשס"ט.
כ-74% מהלומדים לקראת תואר שני במכללות האקדמיות (כ-5,900 סטודנטים) ילמדו במכללות שאינן מתוקצבות ע"י הועדה לתכנון ותקצוב ויתרכזו בלימודי מינהל עסקים אשר מתקיימים עדיין ברובם במכללות הפרטיות. כ-2,100 סטודנטים ילמדו לקראת תואר שני במכללות המתוקצבות ע"י הועדה לתכנון ותקצוב בתחומי האומנות, המוסיקה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה והנדסה. בעקבות פתיחתן של שש תוכניות חדשות בתחום ההוראה וחינוך בשנת תש"ע, התחזית היא שמספר הסטודנטים לתואר שני במכללות להוראה יגדל בכ-400 ויגיע לכ-2,000 סטודנטים. באוניברסיטה הפתוחה ילמדו כ-2,800 סטודנטים לקראת תואר שני.

8.מספר הסטודנטים לתואר שלישי יותר משהכפיל את עצמו מאז תחילת העשור הקודם. בשנת תש"ן למדו כ-3,900 סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות ומספרם עלה בהתמדה ל-9,835 בתשס"ו. כאמור, מספרם של הלומדים לתואר שלישי בכל האוניברסיטאות המשיך במגמת הגידול למרות הירידה שאפיינה את לימודי התואר הראשון והשני בין תשס"ד לתשס"ח, אם כי קצב הגידול הואט ובתשס"ט הגיע מספרם ל-10,270 סטודנטים. אנו מעריכים כי בתש"ע מספר הדוקטורנטים יישאר יציב על כ-10,300 סטודנטים, בדומה לשנתיים האחרונות.

9.כ-55,100 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' באחד המוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 2.8% בלבד יחסית לתשס"ט. עפ"י הערכתנו מספר הסטודנטים החדשים באוניברסיטאות ינוע סביב 23,650, בדומה למספרם בתשס"ט. מספר הסטודנטים החדשים במכללות להוראה יהיה כ-4,570, ללא שינוי יחסית לתשס"ט. הגידול המועט של 1,500 סטודנטים בלבד בשנה א' צפוי כולו להתרחש במכללות האקדמיות. נתון זה אף הוא ביטוי לקיפאון במספרי הסטודנטים ולקשיים התקציביים בהם נתונה מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות בהשוואה לעשור הקודם.

10.מספרם של המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות נמצא בד"כ במגמת עלייה. בתשס"ד הגיע מספרם לשיא של כ-39,500, בשלוש השנים הבאות ירד בהדרגה, עד שהגיע ל-35,390 בתשס"ז, ובתשס"ח עלה מספר המועמדים ל-36,380. בתשס"ח התקבלו לראשונה נתוני מועמדים לתואר ראשון גם למכללות האקדמיות, ומספרם בשנה זו הגיע לכ-38,280, שמתוכם התקבלו ולמדו כ-64% . תחומי הלימוד המבוקשים ביותר המוצעים במכללות האקדמיות הם משפטים בראש הסולם, מנהל עסקים במקום השני, ולאחריהם כלכלה, מדעי ההתנהגות, תקשורת ומקצועות מתחום ההנדסה.

11.הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשס"ח נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה. מספרם של המועמדים ללימודי המדעים הביולוגיים חלה עליה משמעותית מכ-770 בשנת תשנ"ה לשיא של 2,160 בתשס"ג ובחמש השנים האחרונות ירד באופן עקבי והגיע לכ-1,570 בשנת תשס"ח;
מספרם של המועמדים במדעים הפיסיקליים עלה מ-590 בתשנ"ה ל-1,140 בתשס"ד ובתשס"ח ירד ל-970; במקצועות ההנדסה והאדריכלות עלה מספרם של המועמדים מכ-3,000 בתשנ"ה לכ-6,060 בשנת תשס"ח. במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ירד מספר המועמדים משיא של כ-3,650 בתשס"א לכ-2,320 בתשס"ח. נתון זה הוא ביטוי מובהק לשינויים הקיצוניים שהתחוללו בענף ההיי-טק בשנים האחרונות וכפי שנראה בהמשך, שינויים אלה נתנו את אותותיהם גם בנתוני הלומדים בשנה א' את תחומי המדע והטכנולוגיה.  מנתונים ראשוניים, שהתקבלו מהלמ"ס ועדיין נבדקים ע"י ות"ת, עולה כי מספרם של הנרשמים בעדיפות ראשונה ללימודי רפואה עלה בתשס"ח ל-2,110 לעומת 1,635 בתשס"ז. מספרם של המועמדים במקצועות העזר-רפואיים ירד בתשס"ח ל-3,570 לעומת שיא של 4,500 בתשס"ד.
מספרם של המועמדים ללימודי משפטים ירד בתשס"ח לכ-1,830 מועמדים לעומת 2,400 בתשס"ד ושיא של 3,100 מועמדים באמצע שנות ה-90. ירידה משמעותית זו במספר המועמדים ללימודי משפטים באוניברסיטאות נובעת מהפניית מרבית הביקוש ללימודי משפטים אל המכללות האקדמיות, בעיקר למכללות שאינן מתוקצבות ע"י ות"ת.
מספר המועמדים שנרשמו ללמוד מקצוע בתחום מדעי החברה בתשס"ד הגיע ל-10,940, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ועלה שוב בתשס"ח ל-10,440. מספרם של המבקשים ללמוד לימודי עסקים ירד בתשס"ח ל-1,640 לעומת 1,840 בתשס"ז. במדעי הרוח, הנלמדים בעיקר באוניברסיטאות, נמשכת מגמת הירידה במספר המועמדים ורק בחמש השנים האחרונות ירד מספרם מכ-5,820 בתשס"ד ל-4,070 בתשס"ח, ירידה של 30% על פני התקופה הנסקרת.

12.מאז המחצית השנייה של שנות ה-90 היינו עדים לשינויים שהתרחשו בנטייתם ובהתייחסותם של הסטודנטים לתואר ראשון ללימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה לעומת מדעי הרוח והחברה. התופעה באה לידי ביטוי מסוים בלוח מס' 2 המתאר את השינויים בהתפלגות הסטודנטים לתואר ראשון על פני התחומים השונים.
בתשנ"ז למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלה עלה בהתמדה עד לשנת תשס"ב, בה עבר את ה-30%, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובתשס"ח הגיע לכ-28%. במקביל לכך ירד בעשור האחרון באופן משמעותי חלקם של מי שפנו ללימודי מדעי הרוח מ-18.5% בתשנ"ז ל-8.6% בלבד בתשס"ח. המשבר העולמי שפקד את ענף ההיי-טק בזמנו הביא לירידה בעיקר בחלקם היחסי של מי שפנו ללמוד מדעי המחשב ומתמטיקה מ-8.3% בתשס"ב לפחות מ-5% בתשס"ח. מספרם של הלומדים לימודי הנדסה יותר משהכפיל עצמו בעשור האחרון ובשנים האחרונות התייצב חלקם של אלה על כ-18% מהלומדים לתואר ראשון.
מספרם של הלומדים לימודי משפטים עלה מכ-6,000 סטודנטים בתשנ"ז ליותר מ-15,780 בתשס"ח וכ-80% מהם לומדים במכללות שאינן מתוקצבות ע"י ות"ת לעומת 38% מהם שלמדו במוסדות אלה בראשית התקופה. חלקם של הלומדים משפטים מבין הלומדים לתואר ראשון עלה בעשור זה מ-6.0% בתשנ"ז ל-9.4% בתשס"ח.

13.השינויים המהירים והקיצוניים שהתרחשו בענף ההיי-טק נתנו את ביטויים גם באחוז הסטודנטים בשנה א' שלמדו מקצוע מתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה מתוך שנתון ממוצע של בני 24-20. עד אמצע שנות ה-90 התייצב שיעור זה על כ-6.5% מתוך שנתון ממוצע. בשנים שלאחר מכן עלה שיעור זה בהתמדה ובקצב מהיר מאוד כך שיותר משהכפיל את עצמו עד תשס"ב, בה הגיע לשיא של 13.4% מקבוצת הגיל הרלבנטית. מגמה זו הייתה פועל יוצא של הביקוש הער מצד התעשייה לכוח אדם אקדמי, בעיקר לאנשי מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה ומפיתוחם של המוסדות החדשים אשר הרחיבו את יכולת הקליטה של המערכת ונענו לביקושי הסטודנטים שפנו למקצועות אלה. המשבר העולמי אשר פקד את ענף ההיי-טק הביא לירידה בשיעור זה כבר בתשס"ג. החל מתשס"ג חלו ירידות בשיעור הפונים ללימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה בשנה א' והוא הגיע ל-11.1% בתשס"ה. משנת תשס"ו ניכרת התאוששות מסוימת בענף זה, ובתשס"ח הגיע אחוז הסטודנטים שלמדו בשנה א' את מקצועות מדעי הטבע והטכנולוגיה מתוך השנתון הרלוונטי ל-12.7%.

14.בשנים האחרונות ניכר גידול משמעותי במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הקשורים לתחום הביוטכנולוגיה – גידול המעיד ככל הנראה על ציפייתם של הסטודנטים לכניסתה העתידית של ישראל לעידן הביוטכנולוגי. מספרם של הסטודנטים בשנה א' אשר פנו למקצועות הקשורים לביוטכנולוגיה יותר משהכפיל את עצמו, מכ-1,020 בתשנ"ה ל-2,640 בתשס"ד. בשנים תשס"ה-תשס"ז הואט הגידול גם בתחום זה ובתשס"ח הגיע מספרם של הלומדים בשנה א' ל-2,480.

15.אחד ההישגים המרשימים של מערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון הוא בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ובקרב קבוצות אוכלוסיה חלשות. בשנת תשס"ח למדו מעל לחמישית מהסטודנטים לתואר ראשון במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום (8.5% במחוז הצפון ו-15.2% במחוז הדרום), לעומת 9% שלמדו במחוז הדרום בלבד בשנת תש"ן. שינוי משמעותי זה במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשנים האחרונות, לא היה מתאפשר אלמלא הפניית המשאבים התקציביים שנדרשו לכך אל שני מחוזות הפריפריה.  מאז תשס"ה נפסק הגידול בחלקו היחסי של מחוז הדרום וחלקו בארבע השנים האחרונות התייצב על כ-15%, בעיקר בשל אי הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון בנגב. למרות ההאטה הקיימת במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, נמשך הגידול בחלקו היחסי של מחוז הצפון מתוך הלומדים לתואר ראשון בישראל, בעיקר כפועל יוצא מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תוכניות חדשות.

16.מספר המועמדים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות בתשס"ח היה 20,280 לעומת 18,730 בתשס"ז ו-19,450 בתשס"ד . מבין המועמדים, 78% התקבלו ללימודים בתשס"ח ו-62% מימשו את קבלתם והחלו ללמוד. חלקם של הנדחים עמד על כ-22%.
מבין המועמדים מספרם של המועמדים ללימודי תואר שני במדעי הרוח (כולל לימודי חינוך והכשרה להוראה) עלה מ-4,050 בתשס"ז ל-4,360 בתשס"ח, בדומה למצב בתשס"ד. מספרם של המועמדים במדעי החברה עלה בהדרגה בשנים האחרונות מ-4,160 בתשס"ד ל-4,480 בתשס"ח. מספרם של המבקשים ללמוד לימודי מינהל עסקים עלה בכ-500 מועמדים בשנה האחרונה והגיע בתשס"ח ל-4,280. מספרם של המבקשים ללמוד לימודי תואר שני במשפטים עלה בתשס"ח ל-2,120 לעומת 1,650 בתשס"ד.
בלימודי ביולוגיה נרשמת ירידה עקבית במספר המועמדים לתואר שני, מ-1,325 בתשס"ד ל-1,010 בתשס"ח; למדעים הפיסיקליים נרשמו 600 מועמדים בתשס"ח לעומת 780 בתשס"ד; במתמטיקה ובמדעי המחשב ירד מספר המועמדים מכ-1,045 בתשס"ד ל-720 בתשס"ח; מספר המבקשים ללמוד לימודי הנדסה ואדריכלות לתואר שני היה 1,470 בתשס"ח בדומה למספרם בתשס"ד; במקצועות עזר רפואיים נע מספר המבקשים ללמוד לימודי תואר שני סביב ה-850 בשנים תשס"ה-תשס"ז לעומת 785 בתשס"ד, ובתשס"ח עלה מספרם ל-950.

17.כאמור אחד התחומים המבוקשים בלימודי תואר שני הוא מינהל עסקים. לאחר עלייה מתמדת במספר הלומדים בתחום זה באוניברסיטאות עד לשיא של 6,600 סטודנטים בשנת תשנ"ז (1996/97), החלה מסתמנת מגמת ירידה במספרם אשר הגיע בתשס"ה לכ-5,840 סטודנטים. בשנים תשס"ו-תשס"ז עלה בהדרגה שוב מספרם של הלומדים לימודי תואר שני במינהל עסקים והגיע לכ-6,300 בתשס"ח. בשנים האחרונות הופנה חלק מהביקוש ללימודי תואר שני במינהל עסקים בעיקר אל המכללות האקדמיות שאינן מתוקצבות ע"י הוועדה לתכנון ותקצוב, ובשנת תשס"ח למדו במכללות האקדמיות 2,900 סטודנטים לימודי מינהל עסקים לתואר שני, לעומת 2,100 בתשס"ז, כמעט כולם במכללות שאינן מתוקצבות ע"י ות"ת.

18.מספר הסטודנטים לתואר שני במשפטים עלה ל-2,515 בתשס"ח לעומת כ-1,760 בתשס"ד. מספרם של אלה עלה בקצב מואץ ומתמיד שכן בתש"ס עמד מספרם על 855 סטודנטים בלבד. מרבית הסטודנטים האלה לומדים באוניברסיטאות אך הולך וגדל מספרם של הלומדים במכללות הפרטיות. מספר הסטודנטים לתואר שני במשפטים במכללות הפרטיות עמד בתשס"ח על 137 סטודנטים לעומת 24 סטודנטים בתשס"ד.

19.מספרם של הלומדים לימודי תואר שני במדעים הביולוגים, המתרכזים באוניברסיטאות בלבד, גדל בקצב איטי של כ-2% לשנה בשנים תש"ן-תשנ"ז. כ-1,000 סטודנטים למדו בתקופה זו לימודי ביולוגיה. בתשס"ה הגיע מספרם לשיא של 1,960 סטודנטים, ומאז חלה ירידה מתונה, עד שבתשס"ח הגיע מספר הלומדים לימודי ביולוגיה ל-1,690. הגידול עד שנת תשס"ה נובע, בין היתר, מהגידול שחל במחצית השנייה של שנות ה-90 במספר הלומדים לתואר ראשון בביולוגיה אשר יותר משהוכפל, מכ-2,000 סטודנטים בתשנ"ה לכ-4,050 בתשס"ז. בתשס"ח ירד מספרם של הלומדים ביולוגיה לתואר ראשון לכ-3,700.

20.מספרם של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות אף הוא נמצא במגמת ירידה. מספרם הגיע לשיא של 4,684 משרות שלמות בתש"ס ומאז נמשכת הירידה העקבית במספרם שעמד על 4,300 משרות בתשס"ח. מדובר בירידה של כ – 8% במהלך שמונה השנים האחרונות שאת חלקה ניתן להסביר בצמצומים בכח אדם עקב מצבן הכלכלי של חלק מהאוניברסיטאות.
מגמה דומה נרשמה גם במספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הזוטר. מספרם ירד מ – 2,312 משרות בתש"ס ל – 1,905 בתשס"ח – ירידה של 18% בתקופה זו. במקביל לירידה במספר משרות חברי הסגל האקדמי הבכיר, חלה עלייה במספר שווה ערך משרות מורים מן החוץ, מ – 1,286 בתש"ס ל – 1,543 בתשס"ח – עלייה של 20% במהלך התקופה.

21.השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות במספרי הסטודנטים באוניברסיטאות מצד אחד ובמספרם של חברי הסגל הבכיר מצד שני, הביאו לעלייה משמעותית במספר הסטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר. יחס זה עלה מכ – 16 סטודנטים לאיש סגל בראשית שנות ה – 90 ל – 21 סטודנטים בתש"ס ול – 24 סטודנטים בתשס"ו. בשנים תשס"ז-תשס"ח ישנה התייצבות סביב ה – 24 סטודנטים, בעיקר בשל הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות.

22.במשך כשלושה עשורים רצופים ועד לשנים האחרונות עלה אחוז הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. מגמה זו הגיעה לשיאה בשנת תש"ס כאשר כ-57.5% מהסטודנטים לתואר ראשון היו נשים. בשנים האחרונות התייצב שיעורן על כ-55% מהלומדים לתואר ראשון בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. ההתייצבות בחלקן של הנשים בקרב הלומדים לתואר ראשון נבעה בין היתר מהמשך הגידול של המוסדות המלמדים את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה בהם אחוז הנשים הוא נמוך יותר (48% בתשס"ח) וכן מאי הגידול של המכללות להכשרת מורים בהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר (79% בתשס"ח). 
גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה-50% ובשנת תשס"ח הגיע שיעורן ל-57.2%. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי עמד על 19% בתש"ם, עבר את ה-50% בתשנ"ט והגיע ל-52.7% בתשס"ח. בתשס"ד חצה לראשונה מספר הנשים בקרב מקבלי התואר השלישי את ה-50% ובתשס"ח 51% מבין מקבלי התואר השלישי בישראל היו נשים.

23.אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד אך נמצא במגמת עלייה ברורה. בתשס"ז עמד שיעור זה על כ-11% מהלומדים לתואר ראשון לעומת 7% בתשנ"ו. הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית נבע בין היתר מפתיחתן של המכללות באזורי הפריפריה אשר הגבירו את נגישותה של האוכלוסייה הערבית להשכלה הגבוהה.
בהקשר זה חשוב לציין את העלייה המשמעותית שחלה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות; אם בתחילת שנות ה-90 היוו הנשים הערביות רק כ-40% מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, הרי שבתשס"ז עבר חלקן בקרב הלומדים את ה-60%, לעומת 54% בקרב האוכלוסייה היהודית. התפתחות חשובה זו קשורה אף היא ללימודים המתקיימים במכללות הפועלות במסגרת אחריות אקדמית אוניברסיטאית שאפשרו לסטודנטיות הערביות ללמוד בקרבת מקום מגוריהן מבלי להתרחק מהמסגרות המשפחתיות והחברתיות שלהן.
לאחר תקופה ממושכת של קיפאון, מסתמן בשנים האחרונות אף גידול בשיעורם של הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות – גידול אשר התאפשר הודות להגברת השתתפותה של האוכלוסייה הערבית בלימודי התואר הראשון בעשור שחלף. בשנת תשס"ח עמד שיעורם של הסטודנטים הערבים הלומדים לקראת תואר שני באוניברסיטאות על 6.4% מהלומדים לתואר שני באוניברסיטאות.

*קובץ הנתונים הוכן ע"י חוה קליין ומיכל אופיר, האגף לתכנון ומידע במל"ג/ות"ת