לפתיחת השנה רצופה חידושים והתמודדויות שאולי אינכם מורגלים אליהם. אין סיבה להילחץ, שכן "גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן". לדברי שגיא איצקוביץ סטודנט שנה ג' וחונך בבית ספר סמי עופר לתקשורת המתמחה בתקשורת שכנועית בדגש על יחסי ציבור, שיווק ודוברות, מילת המפתח היא "פרופורציה" וחשוב במיוחד האיזון בין מרכיבי לוח הזמנים החדשים שלכם. "יש המון עומס ושגרת לימודים שלא חוויתם כבר המון זמן, חברים חדשים, אירועים, מסיבות, עבודה, מבחנים, משימות. כל אלו יכולים לגרום ללחץ. כדאי להתעשת כמה שיותר מהר ולהכניס סדר בחיים, כך שנושאים חשובים לא יוזנחו".
 
 
בעיני נטע דניס-דרימר, סטודנטית שנה ג' וחונכת בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, המפתח להצלחה הוא דווקא באורך הנשימה "כדי לשרוד את הסמסטר הראשון צריך לקחת נשימה עמוקה לפני שמתחילים". זוהי כנראה אותה נשימה שמאפשרת לה לשלב במהלך הלימודים גם עבודה תובענית בחברת אינטל וגם אימונים לתחרויות טריאתלון. לירון זוהר סטודנטית שנה ב' וחונכת בבית ספר אריסון למנהל עסקים המתמחה בשיווק מסתכלת על הדברים מזווית קצת אחרת. "אני ממליצה שלא להעמיס על עצמכם יותר מדי בסמסטר הראשון: לא לקחת קורסי בחירה שאינם הכרחיים בשלב זה אלא להתרכז אך ורק בקורסי החובה על מנת שהתחלת התואר באמת תהיה חלקה".

 
לאחר תקופת ההסתגלות במהלך הסמסטר הראשון תגלו שחיי הסטודנט יכולים להיות טובים משחשבתם. השליטה המוחלטת על לוח הזמנים שלכם (טוב, נו כמעט מוחלטת, כי צריך להגיע לשיעורים),  חיי השגרה הלא שגרתיים, המגוון האנושי הרחב שיזדמן לכם לפגוש אם רק תחפצו בכך, הזמן ושלל האפשריות שיהיו פתוחות בעבורכם יהפכו את התקופה הזו לחומר ביד היוצר. כך תוכלו לבנות זהות, לגבש אישיות ולרכוש כלים חשובים להמשך דרכם.  אולם, כדי שתשכילו לעשות כן חשוב שתפעלו גם מחוץ למסגרת הלימודית גרידא. יש שימליצו לכם לשלב עבודה במהלך הלימודים, שתאפשר לכם להתאוורר מהלימודים ולהרוויח את פת לחמכם בכבוד, כמו שממליצה נטע דניס: "ברור שעדיף לנצל את כל הזמן ללימודים אבל לא קורה כלום אם עובדים, נכון שקצת יותר לחוץ אבל הכל אפשרי. יש אנשים שהלחץ עוזר להם לנצל את הזמן שלהם יותר ביעילות. אם אפשר למצוא עבודה בתחום שגם תקדם אתכם מבחינה מקצועית זה עדיף על פני עבודה במלצרות, גם אם השכר יותר נמוך." מנגד ממליצה לירון זוהר לתת ללימודים את המקום הראשון ואם עובדים אז לעשות זאת בצורה כזו שלא תפגע בלימודים "עבודה זה דבר חשוב אבל תנו ללימודים את המקום הראשון בתקופה הזאת כי לא תהיה הזדמנות נוספת וחבל. אני לא חושבת שסטודנטים לא צריכים לעבוד אך חושבת שיש המון משרות סטודנט שניתן לשלב עם הלימודים ועדיין להשקיע את האנרגיה שלכם בלימודים."

 
אפשרות אחרת היא פעילות התנדבותית, הצעה שעלתה לא פעם במהלך הדיון. נטע דניס-דרימר ממליצה לעסוק בהתנדבות, בין אם במסגרת מסודרת ובין אם לא, במיוחד בשנה הראשונה, וזאת "משום שמה שלא עושים בשנה הראשונה בדרך כלל לא קורה גם אחר כך. מאוד קל להתנער מזה בטענה שיש מספיק לחץ בשנה הראשונה אבל אם מתחילים את השנה כשזו מסגרת הזמן שלך לומדים להסתדר מצוין, גם אם תורמים שעתיים בשבוע למטרת חשובה".
אפשרויות ההתנדבות הן רבות ויש הרבה מקום ליוזמה אישית כך שלא משנה במה תבחרו העיקר שתשקיעו קצת זמן גם בפעילות מסוג זה. כפי שהיטיב לומר אורי קיוויתי,  סטודנט שנה ג' בבית ספר רדזינר למשפטים ובבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה": "הפעילות החוץ -אקדמית המומלצת ביותר היא זו המביאה לידי ביטוי את הסקרנות, היכולות והעניין של כל אחד. לשם הגשמה אישית זו מציע המרכז הבינתחומי הרצליה שפע של פעילויות מסוגים שונים, ואף מעודד לקיחת יוזמה על ידי הסטודנטים". צוות החונכים העלה גם מספר הצעות על בסיס ניסיון וידע אישי.

יונתן גירון, סטודנט שנה ג' בבית הספר החדש לפסיכולוגיה, מציע להצטרף לפרויקט "ניצני הבינתחומי", שבו מסייעים סטודנטים להכין ילדים בגילאי גן, המגיעים ממשפחות בעלות יכולות כלכליות מועטות, להשתלבות מוצלחת בכיתה א' על ידי הקניית מיומנויות לימוד ראשוניות ומגוון פעילויות העשרה. כמו כן, מציע גירון להתנדב במסגרת אגודת הסטודנטים. אורי קיוויתי מציע מספר הצעות נוספות לכל מי שרוצה להתנדב ברוח הבינתחומית: "במסגרת פרויקט הסיוע המשפטי מטעם עמותת הל"ב במשפט, מעניקים הסטודנטים סיוע משפטי במתנ"סים במגוון רחב של תחומים, שניתן למעוטי יכולת כלכלית ומאפשר לשלב בין תרומה לקהילה לבין עיסוק בתחומים משפטיים פרקטיים". גירון מציין כי הוא גם חבר בנבחרת הכדורעף של המרכז הבינתחומי וממליץ לשמור מקום לפעילות ספורטיבית כזו או אחרת בהתאם לנטיית הלב והגוף.
מומלץ  לפקוד את יריד ההתנדבות שיתקיים בשבוע הראשון ללימודים, שם תוכלו לקבל הצעות התנדבות נוספות. לירון זוהר ממליצה לכל אחד לבחור משהו שהוא באמת אוהב וחושב שהוא יכול להתחבר אליו: "ללמוד לתואר זה דבר מאוד קשה ומלחיץ ומדי פעם צריך גם לעשות משהו בשביל הנפש והסביבה. מעבר לתחושת הסיפוק האישית, אני גם חושבת שזה תורם לסטודנט מבחינה חברתית".