False ביקורת על הסרט "מילק"
פרופסור

ביקורת על הסרט "מילק"

סרט מקסים אך חסרה קצת הנוכחות של המין הנשי...

מתן שריג | 29.03.2009
ביקורת על הסרט

 

אני לא הומופוב. אף פעם לא הייתי, בתקווה שלעולם גם לא אהיה. אבל למרות הכל, לטעמי יש משהו די מרתיע בזיווג חד מיני, בייחוד כשהוא מתועד במלוא הדרו מול זוג עייניך הצנועות. לא מעט סצינות ב-"מילק" טומנות בחומן  אהבת גברים אמיתית. סוג אהבה כזה, שהגבר הממוצע מפחד לצפות בו, פשוט כי הוא חושש שהוא עוד עלול להשתכנע לעבור צד. בסרט מצטיירת התכונה הבולטת אצל הקהילה הגאה, שהיא גם באיזשהו מקום נקודת התורפה שלה: הצורך לצעוק אל כל העולם על נטיותיהם המיניות, לדחוף את זה מול פניך ולדקלם לך את רשימת זכויות אדם ואזרח, תוך כדי תרגילי שפתיים ולשון לשמירה על כושר. אבל הסרט "מילק" הוא לא רק הומוסקסואלים ודראג קווינים, הוא גם הרבה, לפני הכל, עלילה כנה ומשובחת וסיפור מעניין לכל הדעות.
הסרט מגולל את סיפורו האמיתי של הארווי מילק (שון פן) , איש הציבור ההומוסקסואל הראשון, ומתרחש בשנות ה-70. יום אחד הוא מחליט לצאת מהארון ומחייו המשעממים, ועובר לסן- פרנסיסקו. הארווי עד להתנהגות  לא שווה כלפי הקהילה ההומוסקסואלית ומחליט לרוץ למשרת המפקח האזורי. לאור הצלחותיו לשלהב אחריו אנשים רבים, הארווי תופס עמדה ציבורית חשובה, ומתחיל להמיר דיבורים במעשים, ולדאוג לשיוויון זכויות עבור הקהילה החד מינית. לאור ההצלחה המסחררת, עלו גם קולות מתנגדים מאמריקה השמרנית של אותה תקופה, ובסופו של דבר הם גם שחרצו את גורלו של הארווי.

יש משהו מאוד מושך בסרט שמבוסס על מקור אותנטי. התחושה שכל זה באמת קרה, אופפת אותך ומגבירה את יצר ההתעניינות אצלך. העובדה שהסרט רצוף גם כן במקורות אותנטיים מהתקשורת של אותה תקופה, מחדדת את העלילה ונותנת פרספקטיבה נוספת על הסיפור. אך לא כאן נגמרה עבודתו הגאונית של במאי הסרט גאס ואן סאנט. הסרט מורכב מקפיצות כרונולוגיות מהעבר לעתיד, עד לשיא אז נפגשים שני הזמנים בהווה.עלילת הסרט היא שמובילה אותך בהדרגתיות אל השיא הזה, ומשאירה אותך בציפייה גדולה לאורך כל אורכו.
גם המשחק בסרט היטיב עימו, ובייחוד שון פן המרגש, שקיבל גם אוסקר בקטגוריית שחקן ראשי. העובדה שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי עזרה לפן להיכנס לדמות כמו שצריך, ולשחק את תפקיד חייו. פן הביא הרבה אמת וכנות לסרט, והיה קשה לשים לב שהבן אדם משחק. גם יתר הדמויות ( אמיל הירש וג'יימס פרנקו) נכנסו טוב לנעלי האולסטאר הורודות, למרות שהיו צריכים להתאים את נטיותיהם המיניות לצורך הסרט.
חסרון גדול בסרט הוא המחסור במין הנשי. בהחלט הורגש מחסור בטאצ' של המין היפה (עם כל הכבוד להומואים), וקצת מייק אפ  היה עושה רק טוב להארווי וחבריו. בדיוק כמו ג'רי,קריימר וג'ורג' שלא היו מסתדרים בלי איליין בסיינפלד, היו צריכים מפיקי הסרט לדעת: אסטרוגן מוסיף המון.
בניגוד לכל סרטי הקיטש שעולים בהוליווד בשנה האחרונה, "מילק" מעביר מסר חזק וישיר, אולם לא מקורי במיוחד: מראה מול פניה המכוערים של אמריקה, שחושפת את צדדיה החומרניים והגזעניים שבה. למען האמת תהליך האמריקניזציה והשלכותיו כבר יצאו מכל החורים בסרטי הדרמה בארה"ב, אך "מילק" בכל זאת מחדש מעט בכך שהוא מראה את החברה כמי שכלפי חוץ מציירת את עצמה כשיוויונית ואיכפתית, אך למעשה עדיין דובקות נואשות בערכי השמרנות.

"מילק" הוא לפני הכל סיפור מעניין. הבעיה בסיפורים מעניינים שלא תמיד אפשר להעביר אותם דרך המוחשיות שבסרט. בעזרת הפקה,תסריט ומשחק משובח, הארווי מילק, שכל רצונו היה לעורר את המודעות האמריקאית כלפי הקהילה ההומוסקסואלית, הצליח.

מילק:
ארה"ב 2008.
במאי: גאס ואן סאנט
שחקנים: שון פן,אמיל הירש,ג'יימס פרנקו, ג'וש ברולין,
תסריט: דסטין לאנס בלק, הפקה: ברוס כהן, דן גינקס, מייקל לונדון, צילום: אליוט גראהם, צילום: האריס סאבידס, מוסיקה: דני אלפמן

הדפסה   שלח לחבר

עוד כתבות

תגובות

סה"כ 0 תגובות
מאת
כותרת
תוכן
בחזרה לדף המגזין הראשי
האם אתה מרוצה מהמסלול בו אתה נמצא
שלח
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.