False לא רוקדת כשעצוב
פרופסור

לא רוקדת כשעצוב

ילדים, אתם לא יודעים שפה זה לא אירופה?

יעל אמיתי | 01.04.2008
לא רוקדת כשעצוב

תור ארוך של אנשים משתרך מחוץ למועדון ההופעות,אני ביניהם. באנו לראות הופעה של להקה לא כל כך מפורסמת, אבל מצליחה מאוד בקרב קהלים חתרניים. איך נאמר זאת? לא משמיעים אותם בגלגל"צ. בכלל.

אנחנו עומדים צפופים במועדון, מהבילים מריחות הגוף זה של זה, נשענים, רוחשים, צמודים, בעיקר מצפים.

מחיאות כפיים נשמעות מאחור, מנסות לשכנע את הלהקה לצאת. הסבלנות של העומדים אינה עומדת בעיכוב האופנתי של הלהקה הממשמשת להופיע. אורות הבמה נדלקים ונכבים לסירוגין, יוצרים עיגול אור היכן שעתיד הסולן לעמוד, משטים בנו, בונים התרגשות מדומה. מסביבי נוער רב, כמה לבושים כאפיות על פי צו האופנה האירופאית האחרונה... ילדים, אתם לא יודעים שפה זה לא אירופה? רחש עובר בקהל, נערה צורחת, הלהקה עולה!

 

ידעתי מה אני הולכת לשמוע, יש לי את כל הדיסקים בבית, ובכל זאת התכנים הקשים מפתיעים אותי. המילים עצובות, מתארות מציאות אפורה, שלא לומר שחורה משחור, כשהמוזיקה המהירה מלווה מצבי גבול של אנשים חלשים אי שם, בעצם לא כל כך רחוק. הם שרים על אונס נערה והנערה הלבושה כאפייה מאחורי רוקדת באקסטזה, הם שרים על השואה והקהל שואג, הם שרים על רמטכ"לים פזיזים והקהל קופץ בעוז.

איפשהו בדרך אבד העצב שהוחדר במכוון לשירים. עכשיו ניתן לשמוע רק רסיסי ציניות ניתזים. קשה לי עד כמעט בלתי אפשרי לחזות במחזה הגרוטסקי הזה. הם לא באו לשמוע, הם באו רק כדי לשמוח. והלהקה? היא יצרה שירים אלו כדי לומר משהו, כדי להותיר חותם, אבל נראה כאילו איננה מצליחה, אל מול גלי הערצה המציפים את ליבה, הדל בחנופה בדרך כלל.

 

אני יוצאת מההמון, כבר לא שייכת אליהם. טעמו של הערק-אשכוליות מר בפי, העירפול הנעים בו הייתי שרויה מתנדף עם הראייה המפוכחת לקורה סביב. ענני עשן מתוק עולים מן הקהל, כך בטח קל יותר לרקוד ולשמוח אל מול לא משנה מה שיטיחו בפניהם הסמוקות מהתרגשות. הם הרי יודעים את כל המילים בעל פה. פה ושם הסולן השתקן משחיל איזו מילה, ספק צוחק על עצמו, ספק על העומדים מולו. בסוף ההופעה גם הוא ילך לשתות. בטח כמוני, ערק אשכוליות. וכשיקום בבוקר אחרי, רקותיו עוד הולמות מהלילה שלפני, ייזכר איך אתמול הוא היה על גג העולם והיום הוא ממש כמו כולם. ואיך לא אמר לקהל הנתינים שיקשיבו היטב, כי הוא מתרגם להם את מחשבותיו הקשות לשירים יפים. אם הם רק היו מקשיבים.


נלקח מתוך "תזה"-עיתון הסטודנטים של תל אביב. גיליון מס' 125

נכתב על ידי: יעל אמיתי yaela70@gmail.com

הדפסה   שלח לחבר

עוד כתבות

תגובות

סה"כ 1 תגובות
מאת
כותרת
תוכן
איזו להקה זו היתה?
:)
מאת eran | 01.04.2008
בחזרה לדף המגזין הראשי
האם אתה מרוצה מהמסלול בו אתה נמצא
שלח
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.