בסוף שנת 2007 נחשף באמצעי התקשורת מידע אודות קיומו של דו"ח שהוציאה המועצה להשכלה גבוהה בחודש נובמבר 2006, המפרט חריגות שכר במאות מיליוני שקלים שנתגלו במוסדות להשכלה גבוהה. לפי שפורסם, מדובר בדו"ח אשר נכתב בידי אגף השכר והמנהל של הוועדה לתכנון ולתקצוב, אשר מהווה זרוע פיקוח של המועצה להשכלה גבוהה.

התאחדות הסטודנטים הארצית פנתה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה לקבל את הדו"ח, מכוח חוק חופש המידע. המועצה להשכלה גבוהה סירבה להעביר את הדו"ח, בין היתר בנימוק שהמידע המבוקש הינו בגדר "דיונים פנימיים" של הרשות; כי מדובר, כביכול, במידע שאי-גילויו היה תנאי למסירתו; וכי מסירת המידע עלולה לפגוע, כביכול, בצדדים שלישיים.

באמצעות עורכי הדין בעז בן צור ורז בן-דור, הגישה ההתאחדות עתירה לבית המשפט, בטענה כי מדובר בדו"ח מוגמר, שהועבר לידי הגורמים הרלוונטיים במל"ג, ושכבר פורסם באמצעי התקשורת.

בנוסף, כל עוד לא ביארה המועצה להשכלה גבוהה מדוע לשיטתה מדובר "בדיונים פנימיים", ומה הנזק שייגרם, כביכול, מחשיפתו של הדו"ח - אין היא יכולה לבסס את סירובה למסירת המידע על נימוק זה.

המועצה להשכלה גבוהה - מעצם תפקידה - מפקחת על המוסדות להשכלה גבוהה. "המועצה להשכלה גבוהה מוסמכת "לכפות" על המוסדות להעביר לה נתונים וניתן להניח שכך היא עושה, לעתים, וכך תעשה גם בעתיד, במידת הצורך ובמקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד המוסדות" טוענת העותרת. "לכן, הטענה כי פרסום המידע ימנע בעתיד את קבלת המידע היא מגוחכת. היא וודאי אינה יכולה להוות טעם מספיק להימנעות ממסירתו".   

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איתי שונשיין:

"לציבור הרחב עניין רב בדרך התנהלות המוסדות להשכלה גבוהה במדינה. המועצה להשכלה גבוהה הינה רשות ציבורית חשובה ומשפיעה, והחלטותיה מעוררות עניין ציבורי רב, כלפי הציבור בכלל וכלפי ציבור הסטודנטים.

שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים מהווה חלק נכבד מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה. יוצא, אפוא, כי שימוש לא ראוי שעושים המוסדות להשכלה גבוהה בתקציבם, משפיע באופן ישיר על הסטודנטים, על השימוש שנעשה בשכר הלימוד המשולם על ידם, ובטווח הרחוק גם על גובהו של שכר הלימוד. הסטודנטים הם ה"צרכנים" המרכזיים של ה"שירות" הניתן על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך, השימוש שעושים המוסדות להשכלה גבוהה בתקציביהם הוא מעניינם המובהק של הסטודנטים.

אנו הגשנו עתירה לבית המשפט, ואנו נילחם ככל שנידרש, על שקיפות ופרסום דו"חות המל"ג."

תקציר העתירה:

1.   התאחדות הסטודנטים הארצית הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים עתירה נגד המועצה להשכלה גבוהה, בדרישה למסור לידיה דו"ח שפרסמה בחודש נובמבר 2006, אשר עוסק בחריגות שכר באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה.

2.   לטענת ההתאחדות, בסוף שנת 2007 נחשף באמצעי התקשורת מידע אודות קיומו של דו"ח שהוציאה המועצה להשכלה גבוהה בחודש נובמבר 2006, המפרט חריגות שכר במאות מיליוני שקלים שנתגלו במוסדות להשכלה גבוהה. לפי שפורסם, מדובר בדו"ח אשר נכתב בידי אגף השכר והמנהל של הוועדה לתכנון ולתקצוב, אשר מהווה זרוע פיקוח של המועצה להשכלה גבוהה.

3.    מן העתירה עולה כי התאחדות הסטודנטים פנתה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה לקבל את הדו"ח, מכוח חוק חופש המידע. המועצה להשכלה גבוהה סירבה להעביר את הדו"ח, בין היתר בנימוק שהמידע המבוקש הינו בגדר "דיונים פנימיים" של הרשות; כי מדובר, כביכול, במידע שאי-גילויו היה תנאי למסירתו; וכי מסירת המידע עלולה לפגוע, כביכול, בצדדים שלישיים.

4.     באמצעות עורכי הדין בעז בן צור ורז בן-דור, טענה התאחדות הסטודנטים כי מדובר בדו"ח מוגמר, שהועבר לידי הגורמים הרלוונטיים במל"ג, ושכבר פורסם באמצעי התקשורת. "לפיכך", טוענת התאחדות הסטודנטים, "לא ברור (ואף המשיבה לא טרחה להסביר) כיצד ניתן לראות בדו"ח משום "מידע פנימי".

5.    עוד טענה ההתאחדות בהקשר זה, כי כל עוד לא ביארה המועצה להשכלה גבוהה מדוע לשיטתה מדובר "בדיונים פנימיים", ומה הנזק שייגרם, כביכול, מחשיפתו של הדו"ח - אין היא יכולה לבסס את סירובה למסירת המידע על נימוק זה.

6.    התאחדות הסטודנטים מוסיפה וטוענת בעתירתה, כי המועצה להשכלה גבוהה - מעצם תפקידה - מפקחת על המוסדות להשכלה גבוהה. "המועצה להשכלה גבוהה מוסמכת "לכפות" על המוסדות להעביר לה נתונים וניתן להניח שכך היא עושה, לעתים, וכך תעשה גם בעתיד, במידת הצורך ובמקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד המוסדות" טוענת העותרת. "לכן, הטענה כי פרסום המידע ימנע בעתיד את קבלת המידע היא מגוחכת. היא וודאי אינה יכולה להוות טעם מספיק להימנעות ממסירתו".

7.   לטענת העותרת, לציבור הרחב עניין רב בדרך התנהלות המוסדות להשכלה גבוהה במדינה. "המועצה להשכלה גבוהה הינה רשות ציבורית חשובה ומשפיעה, והחלטותיה מעוררות עניין ציבורי רב, כלפי הציבור בכלל והציבור המיוצג ע"י העותרת בפרט".

8.    התאחדות הסטודנטים מדגישה, כי העניין הציבורי במסירת המידע גובר, נוכח תוכנו של הדו"ח, כפי שעולה מהפרסום באמצעי התקשורת. כך, למשל, בכתבה שפורסמה באתר The Marker, ביום 25.12.07 (ראו: נספח א', להלן), צוין, בין היתר כי היקף חריגות השכר במוסדות להשכלה גבוהה מגיע לכדי חצי מיליארד שקל בשנה.

9.   "מדובר בחריגות בהיקף עצום, שנודעת להן, יש להניח, השלכה דרמטית על תקציב המוסדות להשכלה גבוהה ועל התנהלות המוסדות, הנגזרת מכך". "בנוסף, להתנהלות המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הן בתחום האקדמי והן בתחום המנהלי, השפעה ניכרת על ציבור הסטודנטים".

10. "כך, למשל", טוענת העותרת, "שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים מהווה חלק נכבד מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה. שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים מהווה חלק מ"עוגת" התקציב של המוסדות להשכלה גבוהה, כאשר חלק נוסף ב"עוגה" זו מורכב מהתקציבים שמעניקה המדינה לאותם מוסדות. יוצא, איפוא, כי שימוש לא ראוי שעושים המוסדות להשכלה גבוהה בתקציבם, משפיע באופן ישיר על הסטודנטים, על השימוש שנעשה בשכר הלימוד המשולם על ידם, ובטווח הרחוק גם על גובהו של שכר הלימוד".

11.  זאת ועוד; הסטודנטים הם ה"צרכנים" המרכזיים של ה"שירות" הניתן על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. חלק נכבד מתקציב האוניברסיטאות מוקדש לצרכים אקדמיים, ובכלל זה תוכניות הלימודים של הסטודנטים ושכר המרצים. לפיכך, השימוש שעושים המוסדות להשכלה גבוהה בתקציביהם הוא מעניינם המובהק של הסטודנטים.