False מסיבת רינגטונים
פרופסור

מסיבת רינגטונים

יערה צרי עשתה חיים ב"1994" אבל יצאה מודאגת מהרטרו של ילדי המילניום

יערה צרי | 26.02.2008
מסיבת רינגטונים

אין ילד או ילדת ניינטיז אמיתיים שלא מחשיב את הסרט "טריינספוטינג" לסרט הקאלט האהוב עליו. אחד הקטעים האהובים עליי הוא כשמארק רנטון, הגיבור, מחליט לצאת למועדון, אחרי תקופה ארוכה בה היה בתוך הסמים. אז, לצלילי Think about the way של Ice Mc הוא מגלה כי העולם השתנה לו אל מול העיניים: מהדיסקו של שנות השמונים אל תחילת היורו דאנס של שנות התשעים. מי שהגיע לברזילי למסיבת "1994", בוודאי חש כמוהו, כמו מארק רנטון. ליין ימי רביעי הותיק יחסית במועדון, העונה לשם ההולם "1984",  מוקדש בדרך כלל לקהל ספציפי וקבוע, שוחר מוסיקה גותית ודארק אייטיז. אחת לחודש נקרא הליין "מסיבת כיתה ד", ובה אפשר להרגיע קצת את המלנכוליות הרגילה ולרקוד את כל הטראש שהיה לשנות השמונים להציע: מדונה, קיילי מינוג, קים ויילד ודומיהם. כעת החליטו מארגני המסיבה להקדיש ערב אחד גם לניינטיז, בליין שנקרא "1994", עם גרסאות שונות של טכנו, אסיד, אלקטרו וכו'. החלטתי לשים פעמי לשם.

פרץ של נוסטלגיה שטף אותי בעודי מזמינה וודקה רד בול, כיאה לשנות התשעים (ייגרמייסטר לא היה אז בנמצא). לא להאמין, חשבתי, שיר שיצא ב- 1995, הוא היום כבר בן 13, אבל מרגיש כל-כך צעיר. שנים שסטרייטים וסטרייטיות כמוני כלואים בברים, נאלצים לשמוע פס קול מונוטוני וחוזר  של "רוק, ישראלי ואייטיז", מצטופפים עם העדר ומכחישים כל קשר למה שאיתו גדלנו. שנים שאנחנו יושבים על כסא הבר. כבר סברתי ששנות נעוריי תמו, וכנראה שכבר לא אצליח לרקוד יותר מ- 40 דקות (להוציא מהכלל חתונות), ופתאום תמהיל נכון של ספייס גירלס עם freed from desire של Gala ו–out of space של הפרודיג'י, מפיח בי תקווה מחודשת . אני מקפצת לכל עבר, מחייכת לעוברים ושבים, שמצידם שומרים על פאסון, ויופי.. כי הפוזה היא ניינטיז לגמרי. אולי בגלל זה הבחור עם התלתלים הכהים וחולצת הטריינספוטינג הכתומה סירב להוריד את הז'קט שלו, על אף שהלחות ברחבה הרגישה כמו אמצע אוגוסט.

שנות התשעים הביאו איתם מהפכות גדולות,  גם ברמה הלאומית וגם ברמה העולמית, ומי שהיה נער בשנים האלו ספג את רובם. ברמה העולמית מדובר על מהפכת האינטרנט, על חידושים מוזיקליים: הבריט פופ, הגראנג',  הטראנס, הטכנו. אפילוno limit  של two unlimited הביא ז'אנר מוזיקלי חדש. ברמה המקומית המוזיקה המזרחית נכנסה לפלייליסט, הייתה עלייה מאסיבית מברית המועצות, עשינו שלום עם ירדן והפלשתינאים, טרנסקסואל זכה/ זכתה באירוויזיון, הערוץ המסחרי הראשון החל לפעול וכן.. גם רבין נרצח. כי מי שהיה כאן כנער זוכר שעד ה-4 בנובמבר 1995, לא הייתה השלמה פאסימית עם המצב, אלא אמונה אופטימית. שלום במזרח התיכון לא נתפס אז רק כאמירה תמהונית. והיה גם שמאל.
עכשיו אני מסתכלת על הדור שיגדל כאן ויעשה את מסיבת 2004. האם יהיה להם בסיס איכותי של מוזיקה שיצדיק רטרו? אולי הייחוד שלהם תהיה מסיבת רינגטונים? ומה יהיו הדברים שעל פיהם יזכרו את הדור שלהם? הרי אפילו סרט קאלט שסוחף דור שלם אין להם. לנו היה את "ספרות זולה" ואת "כלבי אשמורת", וגם אם ניתן להם את הקרדיט בשנים על "להרוג את ביל",  הרי שזה סרט  שזכה להערכה רק על ידי בני דורנו, שנוטה חסד לטרנטינו. ומי זה בכלל ראש הממשלה בשבילם? אה, החיקוי הגרוע של פרידמן ב"ארץ נהדרת".

כן, זה השלב שבגילמן יגידו שאני דור-צנטרית, כלומר עם תפיסה של האחר מתוך ראייה עליונה של הדור שלי. יגידו לי שעל כל דור ודור אמרו את אותו הדבר. יזעקו גם פוסט מודרניזם – איך אני יכולה לקבוע מה איכותי ומה לא. ואני אזכיר להם שאפילו החשיבה הפוסט מודרניסטית קיבלה את התאוצה שלה בשנות התשעים. האמת המרה היא שאולי זכינו להיות הדור האחרון עם מהפכות אמיתיות. עכשיו תסלחו לי, אני חוזרת לפייסבוק.


נלקח מתוך "תזה"-עיתון הסטודנטים של תל אביב. גיליון מס' 125
נכתב על ידי: יערה צרי tsoryyaa@walla.com

 

הדפסה   שלח לחבר

עוד כתבות

תגובות

סה"כ 2 תגובות
מאת
כותרת
תוכן
אין אין אין על מסיבת כיתה ד'
כבר 3 שנים רצוף אני שם לא מפסידה אף מסיבה!
מאת מרב | 26.02.2008
מסיבת כיתה ד' זה כבר מזמן
מושג תל אביבי אנשים מהצד שלא מכירים לא יבינו את זה לעולם...
מאת צבי צב | 27.02.2008
בחזרה לדף המגזין הראשי
האם אתה מרוצה מהמסלול בו אתה נמצא
שלח
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.