לסביות – לא יודעת אם בניגוד או בדומה לחד מיניים אחרים, אף פעם לא הייתי הומו – מחפשות זוגיות יותר מאשר סקס. בעצם, למה לצאת בהצהרות קהילתיות חסרות שחר? אני, באופן אישי, מחפשת אהבה לכל החיים ודילדו כזה או אחר כבר לא בראש מעייני. אולי זה הגיל (25), אולי המיאוס מעשרות הבחורות שחרכו את סדיני, אולי השעון הביולוגי מתחיל לתקתק לי ברחם, אבל כשבחורה עושה לי את זה – יותר בא לי להעביר אצבע בשיערה, פחות בוער לי לדחוף אצבע לתחתוניה.
זה לא שסקס כבר לא חשוב בעיני. אבל הוא בטח הפך ממטרה לאמצעי, מחובה למותרות, מהוכחה להבטחה. אם פעם כל זיון היה אישור לנשיותי הגברית, לגבריותי הנשית ולמוזרותי החד פעמית – הרי היום, כל אופציה לסקס כבר נמדדת בעיני על פי הערך העתידי שלה. האם כדאי להשקיע את המאמץ? האם באמת יש צורך שאשקיע את מיטב משכורתי בתחתוני האמריקן אפרל שעושות נפלאות לצדודית הישבן שלי? האם באמת יש טעם שאכיר בלשוני כל סנטימטר בגוף הזה? האם כדאי ונחוץ להישאר עד לבוקר שאחרי ולבלות אותו בשיחת נפש שלא תגיע לשום מקום? אולי אפשר להסתפק בסקס עוצמתי, בלוקיישן אפל, בשביל לעשות איזה סטייטמנט ולעבור לדבר הבא? או אולי, אם זה לא זה, אפשר פשוט לוותר?
הנסיון האחרון שלי בסקס לטווח המיידי הותיר בי טעם של שום דבר. יום שישי, אחר-צהריים אביבי בחוף הים, שהלך והתקרר עם הרוחות המנשבות מכיוון מערב. זוג פטמות זקורות באימון ריצה, זיעה ניגרת, סקס מתפרץ. חמש שניות של אינטראקציה שלא ביתקה את קרום הזרות. רבע שעה של התפרעות בלתי ממוקדת, אלימה קצת, רטובה קצת, לא ממש נעימה מצד אחד – אבל מרגשת עד אימה. רבע שעה של התרגשות מינית טהורה מסקס זר ומוזר. 15 דקות בגן עדן של המסופקות מינית או שמא 15 דקות בגיהנום של הנשמות הבודדות? כשהיא הלכה, שאלתי את עצמי למה אני עושה את זה. הרגשתי קצת מלוכלכת וחזרתי הביתה, לאמבטיה של 15 דקות. אחר כך לא נרדמתי כל הלילה.
זוג חברות שלי התחתנו לאחרונה. כרעו ברך במינרווה, עשו מסיבת רווקות, נשבעו זו לזו בטקס אלטרנטיבי כהלכתו, לקחו משכנתא ונרשמו לבנק הזרע. מודה – מה שפעם נתפס בעיני כשיא הבורגנות השבעה, המשעממת, המיותרת לשכמותי – נראה לי לפתע יעד נשאף. מה שפעם עשה לי חשק להקיא, עושה לי היום עקצוץ של קנאה שעובר מהמפשעה אל הלב ומעביר לי רטט. בא לי גם. רוצה להקים תא משפחתי לסבי.
נלקח מתוך "תזה"-עיתון הסטודנטים של תל אביב. גיליון מס' 125
נכתב על ידי:זיו דקל teza.magazine@gmail.com
