ח"כ אלכס מילר, יו"ר השדולה למען סטודנטים בכנסת, מפלגת ישראל ביתנו עונה לשאלותינו בנושאים הפוליטיים, הסטודנטיאליים והאישיים.

פוליטי
ש: תוכל לפרוש בקצרה את האידיאולוגיה המדינית, החברתית והכלכלית שלך?
בתשובתך אנא התייחס לנושאים הבאים כגון: יחסך לשטחים, יחסך לפלסטינים, יחסך לזכיות אדם, יחסך לביה"מ העליון, יחסך לתכנית להחלפת שטחים של יו"ר מפלגתך אביגדור ליברמן, גישתך הכלכלית, יחסך למדיניות חברתית, בחירת מקום מגורייך באריאל

ת: - ביחס לסוגיית "שטחים תמורת שלום": אני מאמין שהנוסחה של שלום תמורת שטחים, נכשלה. בכל מקום בו נתנו שטחים הם נוצלו לרעתנו: גבול מצרים סוריה פרוץ להברחות נשק, בכל מקום ממנו צה"ל יצא מן השטחים הטרור התחזק ונבנו מפקדות מרצחים. על כן, הנוסחה צריכה להיות שלום תמורת שלום.
- ביחס לסוריה: שלום עם סוריה לא יכול לבוא על חשבון הגולן אלא אולי בחכירה של 99 שנה.
- ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני: צריך להבין שהסכסוך הפלסטיני הוא אינו על שטחים אלא סכסוך של ציוויליזציות. בכל מקום בו יש שני עמים ושתי דתות נגרם סכסוך. האסלאם, גם כאן, כמו בכל העולם נהיה קיצוני יותר מדור לדור ומיום ליום. מאמצי האסלאם חזקים ונואשים להשליט את הקיצוניות בכל העולם וזאת אפילו במחיר ילדים ונשים ושאר אזרחים חפים מפשע. הנוסחה, על פיה יש לתת מדינה לפלסטינים בה יגורו רק ערבים ולעומת זאת בישראל יגורו גם וגם, זה כמו לתת להם מדינה וחצי ולהישאר עם חצי מדינה ביד. כך למעשה איננו פותרים את בעיית האסלאם שיישאר בתוכנו.
- גישתי הכלכלית: מדיניות כלכלית - מפלגת ישראל ביתנו היא מפלגה ימנית – ליברלית. בכל שנות פעילותה קידמה המפלגה לא מעט חוקים שמטרתם להקל על השכבות החלשות, ולפתוח צוהר לפריפריות במדינתנו. אחד החוקים היותר משמעותיים שעברו לאחרונה זהו "חוק שדרות"- חוק המקנה הקלות משמעותיות במס ובארנונה לתושבי הנגב המערבי.

ש: כחבר בשדולה למען ירושלים, מה יחסך למצעד הגאווה בי-ם?

ת: גם אם מדובר במצעד שצעד כבר, אני חושב כי חופש הביטוי הינו ראשון במעלה כל עוד הוא אינו פוגע באוכלוסיות שלמות. התעקשותם של "הבית הירוק" ושאר ארגונים שבאו להציל את "קדושת" דגל- חופש הביטוי וזאת על גבן של שלושת הדתות הקיימות בבירה, לדעתי, הייתה מיותרת ורק העמיקה את הקרע בעם. לא היה קורה דבר אם לא היה מצעד בעיר, חוץ מפגיעה באגו של גופים כאלו ואחרים. אך דבר אחר היה נמנע, הון עתק שהמשטרה הוציאה על אבטחת המצעד מחשש לאלימות, וזריית מלח על פצעי האומה המשוסעת שלנו. באשר לאלימות שהפגינו המתנגדים למצעד, אני מגנה כל סוג של אלימות, אך כמו שיש קיצונים בצד אחד, תמיד יהיו קיצונים בצד השני. על כל פנים אני שמח שהמצעד עבר בשלום וללא פגיעות בנפש.

ש: מה יחסך לביקורת הנשמעת תדיר על התנהלות מפלגתך בצורה לא דמוקרטית, כאשר יו"ר המפלגה למעשה קובע הכל?

ת: ראשית, אין לדבר שחר. שנית, מצב הפוליטיקה היום אינו מזהיר. מפלגות גדולות היום שסועות בקרבם וכמעט שאינן מצליחות להעביר החלטות פה אחד ולהוביל אג'נדה חד משמעית. הקואליציה אינה קואליציה ולא פעם עוברים חוקים בניגוד מוחלט לדעת הממשלה. אין הדבר דומה למפלגת ישראל ביתנו. במפלגתנו מתגלעים לעיתים חילוקי דעות  בין החברים אך יחד עם זאת, תמיד ישנה הצבעה דמוקראטית לחלוטין וברגע שנפל דבר על פי רוב, אנו יוצאים בהחלטה זו כאילו נתקבלה בפה אחד.זאת על מנת לשמור על האחדות פנימה. הדבר מוכיח את עצמו ועל כן לפעמים נדמה כאילו ההחלטות נעשות על ידי יו"ר המפלגה שכאמור, אין זה נכון.

ש: האם אתה חש כי קולך נשמע במפלגה?

ת: בהחלט. אין במפלגתנו אף ח"כ שדעתו אינה נשמעת. במפלגתנו כל ח"כ אמון על נושאים מסוימים וכך לדוגמא, בכל הנוגע לנושא חינוך אני הוא זה המוביל את ההחלטות ואת אג'נדת המפלגה.

ש: כמה זמן אתה מכהן כח"כ?

ת: מאז הבחירות הקודמות, קצת מעל לשנה.

ש: האם העובדה שאתה ח"כ הצעיר ביותר בכנסת (האם גם אי פעם?) באה לידי ביטוי בצורה כלשהי בהתנהלותך או בהתנהלות אחרים מולך?

ת: אכן כיום אני הח"כ הצעיר ביותר בכנסת, אמנם לא אי פעם, אך זה המצב היום. ואכן הדבר בא לידי ביטוי בהתנהלותי שכן רבים מהח"כים הותיקים ניגשים אלי להתייעץ בכל הנוגע לצעירים. הרוב המכריע במשכן מודע לכך שישנו ח"כ שלקח על עצמו לקדם את צעירי המדינה, תלמידי בי"ס, חיילים וסטודנטים. הדבר מתקבל באהדה רבה וההוכחה לכך היא שכל החוקים שהעברתי ועוד אעביר הנוגעים לצעירים מתקבלים בקונצנזוס חוצה מפלגות.

ש: כמה חוקים העברת?

ת: עד היום העברתי שני חוקים.
1. חוק תיקון פקודת מס הכנסה לחיילים משוחררים- החוק מקנה פטור ממס לחיילים משוחררים למשך שלוש שנים מיום שחרורם ולא שנתיים כמו שהיה נהוג לפני שעבר החוק.
2. חוק זכויות הסטודנט- חוק הבא לעגן סוף סוף את זכויותיו וחובותיו של הסטודנט וליישר קו בין כלל המוסדות בארץ.
עוד חוקים רבים בדרך, בין שנדונים בוועדות הכנסת לקראת קריאה ראשונה. בין שנמצאים כבר לקראת קריאה שניה ושלישית ובין חוקים שהוגשו למזכירות והסטאטוס שלהם עומד לפני קריאה טרומית.

ש: מה עושה בקצרה, השדולה לחינוך אקולוגי ציוני?

ת: השדולה לחינוך אקולוגי ציוני באה להגביר את המודעות לסביבה מתוך כתלי בתי הספר והמוסדות האקדמאים. איכות הסביבה זהו נושא מורכב אשר צף ועולה היום בכל העולם. התחממות כדור הארץ, זיהומי האוויר וזיהום הקרקעות והימים לא מקבלים מספיק מודעות בארצנו. על כן בשדולה נידונות דרכים חינוכיות כיצד להטמיע בילדים ובנוער, בחיילים ובסטודנטים את החשיבות הרבה שיש בשימור הסביבה שלנו. למעננו ולמען העולם כולו.

סטודנטיאלי

ש: מה אתה דה-פקטו כיו"ר השדולה למען הסטודנטים בכנסת?

ת: שדולת הסטודנטים בכנסת התכנסה כבר מספר פעמים וזאת במטרה להביא את הסטודנטים אל שולחן הדיונים ולשמוע את טענותיהם והצעותיהם. בכל פעם שראיתי כי ועדת החינוך של הכנסת  נמצאת לקראת דיון משמעותי, אשר עלול לשנות את סדר היום הסטודנטיאלי, כינסתי את השדולה על מנת שאוכל אני לשקול את הדברים ולהביאם בפני הועדה, כמן צינור אשר דרכו ניתן להזין את דיוני הועדה במידע עדכני מהסטודנטים. כך לדוגמא, בזמן מלחמת לבנון השנייה, אשר כזכור, פרצה בתקופת המבחנים, כינסתי את השדולה והגענו יחד למסקנות שנתבקשו בדבר ההקלות לסטודנטים הלומדים בצפון המופצץ וסטודנטים המשרתים במילואים. המסקנות הובאו בפני ועדת החינוך של הכנסת ומשם לשרת החינוך ולראש הממשלה.

ש: למה היה לך חשוב לקחת את התפקיד הזה?

ת: ראשית, כמי שעסק במשך שנים לא מועטות בנושא הסטודנטים, גם כיו"ר אגודה וגם כסיו"ר ארגון הסטודנטים הארצי, הצורך לקדם את אינטרס הסטודנטים הינו אך טבעי. שנית, נושא הצעירים מן הסתם, קרוב מאוד ללבי, אני אישית צעיר, אני אישית סטודנט לתואר שני ובעיות הסטודנטים ידועים לי ונוגעים לי כמו לכל סטודנט במדינת ישראל.

ש: האם אתה עצמך סטודנט?

ת: הייתי סטודנט לתואר ראשון בהוראת טכנולוגיה במכללת סינגאלובסקי, כיום הנני סטודנט לתואר  שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

ש: מה דעתך על מאבק הסטודנטים האחרון?

ת: אמרתי לכל אורך המאבק, ואני חוזר ואומר עכשיו, המאבק היה לגיטימי ובמקום מסוים אף הכרחי. הסטודנטים הוכיחו כי יש בכוחם לצאת למאבק ממושך וכי יש בהם גם היכולת לצפות אל העתיד גם במחיר כבד של סיכון הסמסטר. הסטודנטים אף הוכיחו כי ראייתם צופה למרחוק ודאגתם לעתיד האקדמיה והסטודנטים שיבואו לאחריהם, מעוררת הערכה רבה בי ובלא מעט ח"כים נוספים ואני בטוח שגם בקרב רוב הציבור בישראל.

ש: האם אתה שבע רצון מתקציב ההשכלה הגבוהה, לאחר הקיצוץ המתמשך של מעל מיליארד ₪?

ת: כמובן שלא. הקיצוץ בהשכלה הגבוהה הינו כגדיעת גזע עץ קיומנו. מדינה לא יכולה להתקיים ללא השכלה גבוהה וללא מחקר.  מדיניות הקיצוצים באקדמיה אמנם נבעה מצורך להעביר תקציבים למשרדים אחרים, אך הכל עניין של סדר עדיפויות. ממשלה שאינה יכולה לבנות מהלכים מעבר לאפה עלולה להביא את מדינתה לאבדון. ובכלל אני חושב, כי תקציבים להשכלה הגבוהה צריכים להיות מובלים על ידי מדיניות ממשלתית כהשקפה ברורה ואיתנה היודעת להביט אל העתיד. ורואה באקדמיה כהשקעה אשר תניב פירת אמיתיים. ההפך, רק יגביר את בריחת המוחות של מדינתנו הברוכה בהון אנושי יקר מאין כמוהו. כמו כן אני חושב שעל המוסדות עצמם לעשות רה ארגון בכל הנוגע לניהול התקציבים שהם מקבלים.

ש: האם התנהלות הממשלה מול הסטודנטים הייתה ראויה לדעתך?

ת: התנהלות משרד רוה"מ  למול הסטודנטים אכן הייתה בעייתית הייתה תחושה באוויר שמשרד רוה"מ נוהג בסחבת מכוונת על מנת ללחוץ את הסטודנטים לפינה. במקום לשבת מייד עם פרוץ השביתה ולנסות לגשר על הפערים, בזבז משרד רוה"מ זמן אקדמי יקר. יחד עם זאת אין אני מתיימר ואין אני מקנה באנשים היושבים מאחורי שולחנות המו"מ במצבים שכאלו. אך משרד רוה"מ מתפקידו לדעת להוביל ולמזער נזקים כמה שיותר, לדעת להיות קשוב לצרכי המדינה ולאינטרסים העתידיים שלה.