ביוגרפיה בקטנה...
מיקה קרני נולדה בקיבוץ רמת השופט, מה שמסביר את הזיקה למקום מגוריה – מושב אמירים. היא ניגנה על גיטרה מגיל צעיר ואת הידע המוזיקלי שלה רכשה בבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון". היא החלה את דרכה כנגנית כינור וזמרת ליווי של שלמה ארצי. בשנת 2000 יצא אלבומה השני – "סיפור אמיתי" – שאת רוב שיריו כתב והלחין מיקי שביב – בן זוגה. אלבום זה הניב להיטים כמו "אלול בעין הכרם" ו"נישקתי בחורה". החל משנת 2004 נוהגים מיקה קרני ומיקי שביב להופיע מדי יום שישי בהופעות אינטימיות בביתם.
 
שיר. יצירת אמנות או ביטוי לקרע?
כל יוצר, בין אם יודה בכך או לא, מוצא עצמו נקרע בין השגת מטרתו הנשגבת, הרי היא יצירת האמנות המושלמת כפי שהיא מצטיירת בראשו, לבין השילוב המתחייב של ההכרה במסך העלטה, הנקרא – חברה. הלחץ המתמיד לעלות את הרף, את הסף, של הפרובוקטיביות תקף לגבי רובם המכריע של היוצרים.
 
"זה מן מצב כזה
גובל ברוח שטות"
 
"בקיץ שעבר דחיתי הזדמנות
אתמול הפתיע, אז בהחלטיות
גירשתי מחשבה, שבאה בחסות
האגודה לגינונים והתחסדות"
 
 
יצרים מודחקים הם אבן הגרעין של החברה המערבית בימינו. "שטות" - זה דבר סובייקטיבי, עניין של הגדרה שמטרתה המעטה או אי רצינות. כשמשהו מוגדר כ"שטותי" שהרי הוא חורג מן ההסתכלות הגלובלית הא-ביקורתית. חריגה זו גורמת לרדוקציה מטורפת של נפש האדם. "שטות" - יכולה לבטא דברים שבלב שאינם תואמים בהכרח.....ניחשתם נכון! את הנורמטיביות!!.
 
האם שטות היא מצדו של בן זוגה להכריז בקולי קולות, כי הוא היה מעוניין לראותה עם בחורה? האם שטות היא מצדו להכריז על החברה כלקויה – בעלת גינונים והתחסדויות. או האם הוא מצביע על המסמן שהוא למעשה, המסומן? האם הוא שם ללעג את הברור מאליו, בצד האיסור לדבר עליו?
 
אז איך משלבים?
מיקי וקרני ביחד, מצליחים להעמיד יצירה שהיא  אמנות ועדיין עונה על דרישות  הלחץ החיצוני המופעל על יוצרים בימינו. "נישקתי בחורה" מצטייר בתחילה כשיר פשוט שאינו עומד בצל אותם שירים רדיקליים המבקרים את החברה. יש שיגידו שלהעמיס עליו את השלכותיה של החברה המצמצמת הוא צעד קיצוני במקצת, מה לעשות. אני בחורה קיצונית!
השיר הוא אחד מיני רבים, שבחינתו בצל הביוגרפיה האישית של הזוג מאפשרת לנו להעמידו במקום קצת שונה מן המקובל.
 
המילים, הלחן, המנגינה?
ציפור קסומה שרה מנגינה שנכתבה מאהבה. אי אפשר לטעות. השילוב מנצח.
שבירת האיזון תוך גירוי החושים ע"י מקצבים מרטיטים ומשחקים קוליים, הגובלים בניגודיות של עדינות מתקתקה לבין אגרסיביות רוקיסטית.
 
לא מאמינים לי? לכו לראות הופעה!