מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על הטרור ועל הדרך האפקטיבית ביותר להלחם בו. המשותף למרבית הרעיונות והמאמצים למיגור הטרור, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית, הוא העובדה שהם מנסים לטפל רק בתוצרי הטרור ולא במקורותיו. הם מנסים להרוג את היתושים במקום ליבש את הביצה המזינה אותם. צריך וחובה להלחם בחורמה בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ובכל שעה, אך במקביל חייב להיעשות מאמץ גלובאלי אמיתי לייבש את המקורות המזינים אותו, ובעידן הכלכלה הגלובאלית והטרור הגלובאלי המקור הזה הוא אחד: הפטרו-דולרים.
המאמץ של ממשל בוש מאז ה- 11 בנובמבר להפצת הרעיון הדמוקרטי כדרך למלחמה בטרור ראוי להערכה, פחות בגלל הצלחתו ויותר הודות לניסיון שלו לגעת בשורש הדברים. לא ברור עוד מה יעלה בגורל המלחמה בעיראק ועל כל פנים מוקדם מדי להתנבא, אך ברור שישנה דרך נוספת. בין המלחמה היסודית באמצעות הפצת ערכי הדמוקרטיה, שגם אם תצלח בוודאי תארך עוד זמן, לבין המלחמה היומיומית, הקונבנציונלית, הכמעט סיזיפית בכל תא טרור ברחבי הגלובוס, יש את דרך ביניים, הדרך הירוקה: פיתוח אנרגיות חלופיות לאנרגית נפט. צמצום התלות של העולם המערבי בנפט תוריד עד למינימום את המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור על-ידי חלק מן המשטרים האסלאמיים ובכך תצמצם את פוטנציאל ההרס שלו באופן משמעותי; מעבר לעטיפה האידיאולוגית המשווקת על-ידי מטיפי הג'יהאד, הטרוריסט עצמו מופעל לרוב על-ידי תמריצים כלכליים, ויכולתו להזיק היא בין היתר פונקציה של משאביו החומריים. זו אינה משאלת לב תמימה או הזויה, שבדיה ואפילו ג'ורג' בוש בנאומו לאומה כבר הכריזו על כוונתם לפטור את כלכלותיהן מהתלות ההרסנית בנפט לטובת אנרגיות חלופיות.
לישראל, כמי שחווה באופן האינטנסיבי ביותר את הטרור, שמור מקום של כבוד במערכה זו, ולכך מצטרפות שלוש סיבות: ראשית, ישראל היא מדינה קטנה ושטופת שמש, קרי מקור אנרגיה ירוק, במשך 11 חודשים בשנה. שנית, ישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מן המתקדמות בעולם בכלל ובתחום של האנרגיות החלופיות בפרט. שלישית, בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין לובי חזק של תאגידי נפט המעכבים את פיתוח האנרגיות החלופיות בשל החשש שהוא יפגע במקור הכנסתם הנוכחי. הודות לכל אלה ישראל צריכה ויכולה להוביל מגמה עולמית זו, שבוודאי עוד תגבר, ולשמש עבורה דוגמא ומופת. כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים צריכה ממשלת ישראל להכריז כי עד שנת 2020 היא תוריד את צריכת הנפט שלה בלפחות 50%. בכך היא תמחיש לעולם המערבי הלכה ומעשה כי התמכרותו המסוכנת לנפט היא לא יותר מאשר הרגל מגונה ו/או עצלות מבישה.
כמובן שהמעבר לאנרגיות חלופיות אינו יכול להיעשות ביום אחד. במסגרת אימוץ סדר היום הירוק יקבעו מספר נקודות ציון, כשהמגזר הציבורי חייב לשמש דוגמא למגזר הפרטי. כך למשל יקבע מועד שעד אליו תאלץ התחבורה הציבורית בישראל לעבור לאנרגיות חלופיות. מועד אחר יקבע כי כל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.
מעבר להיותו צודק וראוי, סדר יום זה הוא עניין מעורר השראה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. החשיבה הירוקה איננה יכולה להיעצר בשתילת פרחים חדשים בכל עונה או במבצע לאיסוף אשפה ביערות פעם בשנה. על רקע הבעיות המעסיקות את כדור הארץ, ההתחממות הפיזית וההתחממות הפוליטית, דומה שהחשיבה הירוקה היא תשובה מוחצת לשניהם גם יחד. סדר יום ירוק הוא בעל עוצמה וכוח אדירים, על אף שלעיתים הוא נראה תמים. החזון הירוק, שעוד בן גוריון היה אחד ממעצביו, עשוי להיות האופן שבו ישראל תתחבר ליעודה המקורי: לשמש חברת מופת לארצות שמעבר לים.
