הסגל מסביר לנו טוב טוב את הנהלים מה מותר לנו ומה אסור לנו כאומה –חשוב מאוד שלא נעשה!
מפגש ראשון עם אסירים, איך הם יסתכלו עלינו? איזה הערות הם יזרקו? מה אם מישהו מהם ינסה לגעת בנו? מה נעשה אם הם ישאלו אותנו שאלות שאסור לנו לענות עליהן? יצאנו לסיור בכלא. באגף 6 שוחחנו עם כמה אסירים בתוך החדר שלהם, הם סיפרו לנו איך נראה סדר היום של אסיר, אח"כ עלינו למחלקה הטיפולית, שם סיפרו לנו איך נאבקים כל יום שלא לחזור לסם.
בדרך חזרה משם, עברנו ליד הצינוק ושמעתי אסיר צועק ודופק על הדלת הסגורה עם מנעול- פתאום הבנתי שזה לא סרט, זה באמת, אנחנו באמת בתוך כלא! בכל מקום הסתובבו אסירים שעסקו בעבודות ניקיון, מ’ קצינת החינוך נעצרת לידם כל פעם להזכיר להם משהו. בדרך ל"לגו", אזור המפגש שלנו עם האסירים המשתתפים בפרויקט התיאטרון, נמצאים האגפים המלוכלכים, שם משתמשים בסמים, שם יושבים אלה שלא מוכנים לעזור לעצמם – או כמו שמכנים את זה כאן בכלא "לעלות על דרך". ממש פחדתי לעבור לידם, פחדתי שהם יעשו לנו משהו. אסיר אחד צעק: "בננות לקופים", אחר שאל: "מאיפה אתן בנות?" ואני רק רציתי לעבור משם מהר!
באזור שנקרא "חצר" ראיתי שני אסירים שפשוט הלכו וחזרו, והלכו וחזרו שוב ושוב על קטע של כמה מטרים. בחצר אחרת כמה אסירים בנו משקולת ענקית מבקבוקי מינרלים. הכול נראה לי כמו חלק מהצגה.
אז מה אני כאן בעצם?