הוא אף פעם לא בא בזמן, ולעולם אינו מקדים,
תמיד שואלים לאן, איפה עכשיו מחפשים.
אין לו כתובת ולא ניתן לחזות את מועד הגעתו,
תמיד מקווה שלא יאחר, ומשווע לעזרתו.
הוא בעל אלף פרצופים, ותמיד מחדש,
וברגע שהוא ניצת, הוא מתלקח כמו אש.
יש זיק בעיניים, והמח צמא לעוד,
והוא כאילו הכל יודע, בנוכחותו מתחיל לרעוד.
פתאום כבר יודע, זה כמו להבין לקשור שרוכים,
מתפלאים איך לא ידענו עד עכשיו, וכעת כ"כ מרוצים.
איך פיללנו שיגיע, איך פחדנו להתחיל,
ואחרי שבא, כבר לא קשה לא מיוחד, הכל נראה כרגיל.
כאילו לא מובן החשש, איך היססנו כ"כ בהתחלה,
וכעת, כאשר הסוף מקיץ, זה לא נראה כבר קללה.
אל נא נחשוש ובידיים פתוחות נקבל את ההתחלה,
חבל על הפחד, וחבל על הזמן לבזבז הכל בגללה.
הסוף יגיע זה בטוח ואין סיבה להקדים קץ,
אפילו כשלעיתים נמאס ובא הכל לפוצץ.
אין מנוס כשהוא פה הכל יותר קל, הכל כ"כ נכון,
ללא ספק, פשוט כשהוא בא, פשוט כשיש ניסיון.