ברגע שצעיר מתגייס לצה"ל הוא מתחייב לקחת על עצמו משימות שהצבא מטיל עליו. מעתה והלאה הוא גם כפוף לחוקים שהצבא קבע אותם. גם אנשי קבע וחיילים במילואים נוטלים על עצמם התחייבויות דומות. חוקים אלו מאוגדים תחת שם כולל שנקרא חוק השיפוט הצבאי. החוק מסדיר, למעשה, את מכלול ההיבטים של המשפט הצבאי, כולל העבירות השונות ותחולתן. כלומר: מי אמור להישפט עליהן. לצורך אכיפת חוקים אלו הוקמה מערכת שיפוט צבאית שפועלת במקביל למשטרה הצבאית החוקרת שהיא האחראית על חקירות האירועים השונים.

תשתית משפטית נפרדת מהאזרחית

המערכת הצבאית בנתה לעצמה תשתית משפטית נפרדת מזאת האזרחית,  והשופטים הצבאיים, עורכי הדין ועוזריהם מכירים אותה ומיומנים בהלכותיה. הצורך במערכת משפט צבאית על כל חוקיה נובע מאופי הצבא שעוסק בפעילות הייחודית אך ורק לו, ולכן, יש צורך באבחנה מול המערכת האזרחית השונה. יחד עם זאת, חוקים צבאיים רבים מקבילים לחוקים אזרחיים. החוק הצבאי חל אך ורק על חיילים בשירות צבאי, אם כי ניתן להעמיד לדין חיילים גם 180 יום לאחר שחרורם.

תהליך העמדה לדין

אזרחים עובדי צה"ל אינם כפופים לחוק הצבאי אלא במקרים פרטניים המוגדרים בפרוטרוט. מאידך, אסירים ועצורים הנמצאים תחת מעצר צבאי כן כפופים אליו. העבירות עליהן מעמידים לדין הינן מגוונות והחמורות שביניהם מובאות לבירור בבתי דין צבאיים. יש תהליכים שעל פיהם מטופל כל מקרה וכל עבריין צבאי. החל ממעצרים לתקופות שונות, דרך הליכי שימוע שנערכים, וכלה בהעמדה לדין. בכל נקודת זמן כזאת. יכול הנאשם להסתייע בעורך דין לצורך ייצוג, ואכן רבים עושים זאת.

ייעוץ משפטי

מומלץ מאוד לכל מי שנקלע לסיטואציה של העמדה לדין למצוא עורך דין שבקיא במשפט הצבאי, ורצוי אחד שצמח מתוכו. כך הוא מכיר את כל ההיבטים הנלווים להתנהלות בתי דין צבאיים ויכול לסייע לנאשם, להקל בעונשו או אפילו לבטל אישום. ישנה התנהלות משפטית מקובלת ובמסגרתה ניתן לטעון טענות, לבקש דחיית ישיבות, להביא ראיות חדשות, לערער ועוד. עורך דין צבאי שמייצג לקוח הנאשם בעבירה צבאית מסייע לו נפשית אבל גם למשפחתו, הם אינם מורגלים בסיטואציה מורכבת כזאת ולכן נעזרים בו.