בדיקה שהתבצעה על ידי מרכז "נטע" - נשים לטובת עתידן, העלתה נתון מטריד מאוד: 85% מסך הנשאלות דיווחו כי הן אינן מרוצות מהתפתחות הקרייריה שלהן, וכי אינן עוסקות בתחום או בתפקיד בו הן רוצות לעסוק. במלים אחרות, רבים מאיתנו קמים בבוקר לעוד יום של "זה לא מה שחלמתי עליו". האם זו גזירת גורל? האם יש דרך להימנע מהמסלול המוכר הזה? בקורס "זיהוי וגיבוש הכיוון המקצועי" ב"נטע" לומדות המשתתפות כיצד ניתן "לעבור" לצד השני ולהיות בין ה – 15% ששמחות לקום בבוקר לעבודה.

קיימים גורמים רבים המשפיעים על מידת שביעות הרצון של עובד ממקום עבודתו ומתפקידו. אמנם, ההתפתחות המקצועית של רבים מאיתנו אינה מתרחשת על פי מסלול ידוע מראש, ורבים מאיתנו "מתגלגלים מעבודה לעבודה", אולם אין בזה כדי להיכשל בבחירת התפקיד ומקום העבודה שלנו. קיימות פעולות רבות שכל עובד יכול לעשות כדי לצאת מהסטטיסטיקה העגומה ולהתחיל לעלות על המסלול הנכון.

בראש ובראשונה עלינו לגבש את הזהות התעסוקתית שלנו. כדי לגבש זהות תעסוקתית עלינו תחילה להבין את תפקידו של מקום העבודה שלנו בחיינו. אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומנחת קורסים ב"נטע", מסבירה כי "מקום העבודה שלנו הוא לא רק המקום בו אנו מתפרנסים. מקום העבודה מספק לנו צרכים רבים אחרים כמו תחושת שייכות, תחושת הצלחה, יכולת השפעה, מנהיגות והובלה, ביטחון, כבוד, סיפוק ועוד... אם מקום העבודה שלנו לא עונה על כל הצרכים הללו ועוד רבים אחרים, אנו עלולים למצוא את עצמנו עד מהרה מתוסכלים ואף סובלים במקום עבודתנו", אומרת צדוק.

"כולנו מכירים אנשים שאינם מרוצים ואפילו סובלים מעבודתם" אומרת דבורה רומיס, פסיכולוגית ב"נטע", נשים לטובת עתידן. "יש להם עבודה טובה. הבוס בסדר גמור. התפקיד מעניין ומאתגר והשכר גבוה מאוד. ולמרות זאת, הם מקטרים, מתוסכלים ושוקלים לחפש מקום עבודה אחר ולעתים אף לעשות הסבה מקצועית. הם לא מבינים מה בדיוק השתבש. כיצד הפך התפקיד הנחשק והמאתגר לסיוט שאין לו סוף? הסיבה למצוקתם טמונה, ככל הנראה, באי-גיבוש זהות תעסוקתית כלל או גיבוש זהות תעסוקתית שגויה".

רבים נוטים לחשוב שאם יש להם את הכישורים לבצע את העבודה בהצלחה והם מרוצים מהשכר אותו הם מרוויחים, די בכך כדי להיות מרוצים ממקום העבודה לאורך זמן. ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל ארגון "נטע" - נשים לטובת עתידן, ומרצה בחוג לניהול באוניברסיטת ת"א אומרת, כי "מדובר בהנחת יסוד מוטעית המושרשת בנו מגיל צעיר, כבר בבית הספר. מלמדים אותנו שאנחנו חייבים להצליח בלימודים כדי למצוא עבודה, אחרת לא יהיה לנו כסף להסתדר בחיים. אף אחד לא מסביר לנו שלמקום העבודה יש תפקידים נוספים בחיינו מלבד תלוש המשכורת. כך, בשנות ה - 20 לחיינו, אנו נוטים לעשות את הבחירות המקצועיות הראשונות שלנו מתוך שיקולים חלקיים בלבד, כאלה שאחרי 10-20 שנה כבר לא תמיד מתאימים לנו ולאורח חיינו".

אז מהי זהות תעסוקתית וכיצד מגבשים אותה? זהות תעסוקתית מהווה חלק אחד מתוך הזהות הכוללת של כל אחת ואחד מאיתנו. לצד הזהות התעסוקתית ישנן זהויות נוספות כמו הזהות החברתית, הזהות המשפחתית, הזהות המינית, הזהות האזרחית, הדתית התרבותית ועוד. כל זהות כוללת עולם שלם של מושגים כמו ערכים, צרכים, ציפיות, כישורים, נטיות, רקע משפחתי ותרבותי וכד'... אם מקום העבודה שלנו אינו תואם את הזהות התעסוקתית שלנו, על פי עולם המושגים הללו, סביר להניח שמקום העבודה אינו מתאים לנו. גיבוש זהות תעסוקתית משמעותה, בין השאר, הכרות והבנת המושגים הללו ובחינת המענה שהם מקבלים במקום העבודה שלנו.

למעשה, הזהות התעסוקתית שלנו מורכבת מגורמים רבים. גורמים אלה מהווים את סך הציפיות שלנו ממקום העבודה ומהקריירה שלנו. הפרנסה היא רק מרכיב אחד מתוך שלל מרכיבים מגוונים. "יש אנשים שמקום העבודה עבורם הוא המקום בו הם מבטאים את הכישורים היצירתיים שלהם. עבור אחרים, מקום העבודה הוא המקום בו הם מטפחים את העצמאות שלהם, מגשימים את עצמם, מקבלים את ההזדמנות לנהל, להתערות בחברה, ליצור קשרים, להוביל פרויקטים, ליטול אחריות, לדבר בפני קהל, ללמוד ולהתפתח ועוד. אם מקום העבודה אינו מספק לעובד את הצרכים שהוא מצפה ממקום העבודה למלא עבורו, הדרך לתסכול ואי הצלחה קצרה", אומרת צדוק.

בקורס "זיהוי וגיבוש הכיוון התעסוקתי" שמועבר ב"נטע", לנשים בלבד, מקבלות המשתתפות סיוע בגיבוש הזהות התעסוקתית שלהן. הקורס, הכולל 8 מפגשים קבוצתיים, בנוי כך שכל משתתפת מקבלת יחס אישי בשילוב של עבודה קבוצתית משותפת. המשתתפות אף נוטלות חלק פעיל בתהליך שעוברות שאר חברות הקבוצה (מקסימום 14 נשים). הקורס מיועד לנשים עובדות, המעוניינות לבדוק אם תפקידן הנוכחי מתאים להן או וכן לנשים המחפשות כיוון תעסוקתי אחר.

הכתבה באדיבות עמותת נטע