תיאור: |
ריאליזים
האמן הראשון הוא גוסטב קורבה שפתח את הריאליזים עם היצירה שוברי האבנים – יצירה שכבר לא קיימת.
אין סנטימלנטליות אין הילה, אין התיחסות לצד החברתי למרות שקורבה היה סוציאליסט והשתתף במחאות נגד הממשלה ואף ישב בבית הסוהר למען הפעולות הללו.
בציוריו, הביקורת החברתית קיימת אך ורק מעצם הנושא מראים לנו את התמונה האמיתית ואנו צריכים להסיק את המסקנות (אם אנו מעונינים בכך)
אין כך השפעה ריגשית על המתבונן
קורבה טוען: יצירת אמנות צריכה לעסוק במה שמכיר וחווה האומן – בכאן ועכשיו, לא מיתולוגיה, לא סיפורי תנך,
ובכל זאת הוא מציר ציור שהוא אליגוריה "בסטודיו האמן/אליגוריה על שבע שנותי כאמן" – כאן הוא פורש את האני מאמין שלו.
בכך הוא סותר את התפיסה האמנותית שדיבר עליה
העירום הקלאסי מהווה בסיס לרב ציורי העירום שנעשו עד המאה ה 19
בכך הוא אומר אף אמן אינו מנותק מהמורשת האמנותית
המסורת האמנותית היא המוזה המשרה עצמה על כל יצירתו.
רואה את כל המעמדות כשווים ציור.
הציור הגדול חל עכשיו על הכל.
|