תיאור: |
18 עמודי סיכום של הקורס מבוא לתורת הספרות עם ד"ר מיכאל גלוזמן. רקע
האקלים התרבותי של פאריס ב-1968 ומהפכת הסטודנטים הוא רגע מכריע בהבנת המעבר בין הסטרקטורליזם לבין הפוסט סטרקטורליזם.
רולנד בארת' הותקף ע"י הסטודנטים על חוסר המעורבות הפוליטית שלו. ב-68' בארת' מבצע תפנית, עקב האירועים, אבל לא רק. בחיבור "מות המחבר" מתבטאת רוח התקופה, להעביר את הספרות למקום חדש – מות המחבר ותחיית הקורא.
הקורא של אסכולת תל אביב אינו הקורא של רולנד בארת'. גם בחשיבה הגרמנית נולד קורא – קליטת הקורא.
החשדנות כלפי המחבר אינה חדשה, כבר תומשבסקי כתב עליה: "יבגני אונייגין היה נכתב גם אם פושקין לא היה קיים". ישנם טקסטים קדומים שלא ברור מי המחבר שלהם – המשוררים שדיברו אותם זכרו אותם באמצעות נוסחאות: בכל פעם שהמשורר האפי רצה להגיד שהשחר עולה הוא אמר: "ארוס ורודת האצבעות הופיעה".
המחבר הוא קונסטרוקט מרכזי בהשפעת הרומנטיקה. בארת' מנסה להעביר את כובד המשקל לקורא. המוטיבציה לכך קשורה בתופעה המכונה "ביקורת הסובייקט". יציאה נגד תפיסות מסורתיות של סובייקט, האינדיווידואל הקיים. לא עוד תפיסה זו, אלא תפיסה של סובייקט פוליטי מפולש, שאינו אדון על גורלו, מי שמונע על ידי כוחות פוליטיים. הפנימיות לא מכוננת על ידי דחפים עמוקים, אלא על ידי כוחות חיצוניים.
|
תגיות: |
מבוא לתורת הספרות, חוג ספרות, פוקו בארת' בלזאק, עקרון העונג, אלתוסר, לקאן, פאןאופטיקן, תפיסת הכוח, פוקו |