הפריט נוסף לסל הקניות שלך
סיכום במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן
מדעי החברה
| סוג התוכן: | סיכום קורס |
| מסלול לימודים: | מדעי המדינה,מדעי החברה / מדעי המדינה,מדעי החברה |
| שם קורס: | מבוא ליחב"ל |
| דירוג: |
|
| תיאור: | מבוא חלק 1. המלחמה הקרה 1945-1990 מתום WW2 עיקר הכוח יצא מלב אירופה. בריה"מ היא כוח חדש ומתחילה התפתח המלחמה הקרה. המלחמה הקרה אינה מלחמה, אלא היא כינוי לסכסוך מתמשך בין 2 המעצמות – ארה"ב ובריה"מ. לאחר WW2 ארה"ב ובריה"מ היו שותפות למאבק בגרמניה, אך מבחינה אידיאולוגית ואינטרסנטית יש לשתי המדינות מדינים שונים, והניסיונות לשתף פעולה אחת עם השנייה לא צלחו, הדבר הוביל לעוינות בין 2 המעצמות וחשדנות רבה. גרמניה מחולקת ל-4 חלקים לאחר WW2 ובריטניה צרפת וארה"ב מלכדות את 3 החלקים שקיבלו לכדי מדינה אחת – טריזוניה, גרמניה המערבית. המערב הופך להיות חשדן כלפי סטאלין וכלפי הקומוניזם שאחד מרעיונותיו הוא לייצא את המהפכה ולכן היווה איום כלפי המערב. 47' – סנונית המלחמה הקרה. 1947 – דוקטרינת טרומן – תפישת עולם שלפיה האמריקאים מנסים לבלום את התפשטות הקומוניזם, שאותו הסובייטים מנסים מתחילים להפיץ לראשונה בקרב מדינות מזרח אירופה. רוסיה ממשיכה לשלוט במדינות מערב אירו' והופכת אותן למדינות תחת חסותה בניגוד להסכם שהיה בין המדינות. 1947 – תוכנית מרשל – תוכנית שמקצה סיוע כלכלי למדינות מערב אירופה ע"מ לשקם כלכלתן, שיהפכו למדינות חזקות, בנות ברית שוות שיסייעו בבלימת בריה"מ. היריבות בין ארה"ב לבריה"מ מתחילה בנק' זו. ישנו סכסוך אידיאולוגי בין-גושי, רוב המדינות בעולם השתייכו לאחד משני הגושים – בריה"מ או ארה"ב. מרכיבי המלחמה הקרה: סכסוך אידיאולוגי – בעל 2 מרכיבים: 1. מחלוקת על סוג (צורת) משטר: המערב מחזיק במשטר דמוקרטי-ליברלי שארה"ב מבקשת להפיץ (על דגל זה יצאו למלחמה לאפגניסטן), ואילו המשטר בבריה"מ דיקטטורי חסר חירויות ואפילו ניתן להגדירו כטוטליטרי. משטר דיקטטורי מסתפק במשמעת שמסתייעת בהפעלת כוח וכפייה, אך ברמת הפרט לא הייתה התערבות אם אין פגיעה במדינה, אך המשטר הטוטליטרי נכנס לכל תחומי החיים, כשמו כן הוא – טוטאלי. משטר זה מוציא את ההמונים לרחובות ע"מ להחדיר את האידיאולוגיה לכל תחומי החיים עד לרמת הפרט (אפילו שליטה במחשבה). סטאלין="שמש העמים" ומחליט על הכול בבריה"מ. 2. חברתי כלכלי: ארה"ב מובילה שיטה כלכלית קפיטליסטית המבוססת על כלכלת שוק פתוחה, לעומת זאת בריה"מ הנהיגה שיטה סוציאליסטית קומוניסטית שלפיה אין קניין פרטי, הכול בבעלות המדינה, התערבות מלאה של המדינה בכל ענייני הכלכלה. מכאן שהבסיס למלחמה הקרה היה תחרות אידיאולוגית בין 2 השקפות עולם מנוגדות, אך תחרות אידיאולוגית זו הופכת להיות מעשית במהרה. 3. מעשית – המלחמה מאופיינת במאבק על אזורי שליטה והשפעה. איזו מעצמה תשיג יותר מדינות שיעמדו לצידה – המערב או המזרח? לכן המעצמות יתנו תמריצים כלכליים וכן מאמץ צבאי שהוביל למרוצי חימוש, כאשר המרוץ העיקרי הוא המרוץ לנשק אטומי. 1945 – ארה"ב מפתחת נשק גרעיני. מסוגלת לשגר את הנשק שלה לכיוון בריה"מ. 4. 1947 – דוקטרינת טרומן+תוכנית מרשל (לעיל). 1949 – בריה"מ מפתחת נשק גרעיני (אך לא מסוגלת עדיין לשגרו לכיוון ארה"ב. 1949 – ארה"ב הקימה את ארגון נאט"ו – ברית צבאית של ארה"ב ומדינות המערב שתפקידה לבלום את התפשטות הקומוניזם ובריה"מ. כאן כבר המלחמה מסתמנת כמלחמה קרה. 1950 – החשש של ארה"ב מפני הקומוניזם מגיע לשיאו. מקרתיזם – ציד מכשפות כנגד כל מי שהאמין בקומוניזם או כתב דברים ברוח הקומוניזם. הפחד מפני הקומוניזם של סטאלין היה כה חזק שהוביל למקרתיזם זה שהתנגד בכל תוקף (אף העמיד למשפט) למי שנחשד באמונה בערכי הקומוניזם. 1955 – ברית ורשה – כנגד נאט"ו. ברית צבאית אזורית שבה חברות בריה"מ ובנות חסותה (מדינות מזרח אירופה. אם כן, בשנות ה-50 המלחמה מגיעה לשיאה. 50'-60' – המשך מרוץ החימוש. 1967 – שיגור הספוטניק לחלל ע"י בריה"מ – מראה לארה"ב שזה רק עניין של זמן עד שישגרו את הגרעין כנשק אסטרטגי. כלומר, מרוץ החימוש היה בתנועה מתמשכת כאשר כל מעצמה משקיעה בכך הון תועפות ע"מ לעמוד בקצב. 1962 – משבר הטילים בקובה – נקודת' ציון. בריה"מ העבירה את הנשק הגרעיני שלה לקובה (קסטרו אפשר לרוסים) הם הציבו בסיס גרעיני. זו הייתה נקודה שהובילה לשיא המתח של המלחמה הקרה, חשבו שהדבר יוביל למלחמת עולם 3. חרושצ'וב הבין שהדבר מסוכן מדי ובאמצעות הסכם רוסיה הוציאה את נשק מאדמת קובה. 1963 – מאותה שנה ואילך יש מגמת ירידה במתח שבין 2 המעצמות. לאחר משבר הטילים המעצמות מבינות שהסכסוך הזה יקר ויתרה מזו – מאוד נפיץ. לפיכך המעצמות מתחילות תהליכי הידברות – קו טלפון בין ארה"ב למוסקבה. 1969 – דטאנט (=להפחית, להקטין) – תהליך ההפשרה של המלחמה הקרה. מזכיר ארה"ב הנרי קיסינג'ר מעלה מחשבה של תלות בין המעצמות וטוען שיש לקשר בין שתי המעצמות בגלל האינטרס המשותף (סכנה ל-2 המעצמות והמחיר היקר שהדבר גובה מבחינה כלכלית) ולהפחית ולהרגיע את המתיחות בין השתיים. ראשית שנות ה-70 – תהליך של הפשרה. 1972 – הסכמי סאלט 1 (SALT 1) – ממחיש את רצון המעצמות להפחית בעימות. המעצמות התחייבו להפחית את מספר מתקני השיגור שלהם. זהו צעד "בונה אמון" לקראת הפחתת המלחמה הקרה. 1972 – פיתוח ראשי הנפץ – כלומר, עדיין המשיכו במירוץ החימוש. אך החשיבות של הסכמי סאלט הייתה עצם ההידברות בין 2 הצדדים בעניין של בקרה על הנשק. 1973 – מלחמת יום הכיפורים – שתי המעצמות נמצאות בעימות בגלל שבנות החסות שלהן נמצאות בעימות. כלומר, המתח, התחרות והעוינות עדיין בתוקף. 1975 – ארה"ב עושה הסכם עם סין ובריה"מ מתחילה להילחץ. 1979 – הסכם סאלט 2 – הסכם זה לא כנס לתוקף מעולם כיוון שלא אושרר. באותה שנה פלשה בריה"מ לאפגניסטן וזוהי הפוגה משמעותית בדטאנט. מסוף שנות ה-60 המעצמות נכנסו לאווירה של הפשרה דטאנט. הדטאנט ידע עליות ומורדות (בתק' מלחמת יוה"כ). ב-79' הדטאנט נתקע והמעצמות חוזרות לאותה יריבות ששררה ביניהן קודם. 1983 – רונלד רייגן נבחר לנשיאות ב-81'. חש שארה"ב איבדה את כבודה ונמצאת במקום של חולשה כיוון שאיבדה את כושר ההרתעה שלה. לאולימפיאדה לוס אנג'לס ומוסקבה לא שולחות אחת אל האחרת את הנבחרות שלהן. באותה שנה יוצא רייגן עם כינוי חדש לבריה"מ – "אימפריית הרשע". הוא טוען שהאמריקאים פיתחו מערכת הגנה וכי נשק זה תוקפני ומסוכן מאוד. 1983 – SDI – "מלחמת הכוכבים" – לפי תוכנית זו הנשק החדש מסוגל ליירט (לנטרל) כל טיל עוד במעופו מחוץ לאטמוספרה. כלומר, לאמריקאים יש יכולת מודיעינית לגלות אם משגרים אליהם טיל, ובמידה שכן הטיל ייורט. נשק זה משך את השטיח מתחת לרגלי הסובייטים. משמע, נשק הגנתי שבר שוויון ושיבש לבריה"מ את התוכניות. לארה"ב לא היה באמת נשק כזה עדיין באותה שנה, אך הנשק רק פותח (פרויקט החץ שכיום ישראל וארה"ב מפתחות בשיתוף הוא תולדה של ה-SDI). 1983' – נקודת שבירה לסובייטים והמערב אפילו לא מודע לה בשל "מסך הברזל". לבריה"מ נגמר הכסף ולכן לא היה בכוחם לתת מענה לנשק ה-SDI. 1985 – גורבצ'וב נבחר לראשות המפלגה הקומוניסטית. נחשב במערב לגיבור שבזכותו תמה המלחמה הקרה. גורבצ'וב פתח בסדרת מפגשים ורייגן בכהונתו השנייה (משוחרר יוצר). בהדרגה העוינות הולכת ופוחתת. ועידות פסגה 1988 – גורבצ'וב מודיע שבריה"מ מוכנה לצאת מאפגניסטן (שהיו בה מ-79) ולהפסיק לסייע לקובה של קסטרו, לפתוח את מסך הברזל ולאפשר יציאה ליהודים מבריה"מ וכן לבטל את הקומוניזם ולפרק את בריה"מ לרפובליקות. 1989 – נפילת חומת ברלין. 1990 – מתחיל תהליך הפירוק – גלאסנוסט (פרסטרויקה) שתם ב-1991. 1991 – תום המלחמה הקרה. בריה"מ מפורקת ל-5 רפובליקות עצמאיות. שלבים במלחמה הקרה: 45'-49 תחילת המלחמה הקרה 50-60 שיא המלחמה 70-80 הפשרה (עם עליות ומורדות) 80-90 סיום המלחמה בהדרגה פוסט המלחמה הקרה 1990-היום לאחר הלחמה הקרה יש "סדר עולמי חדש" – פוסט המלחמה הקרה וזהו המצב הנוכחי שאנו נמצאים בו כיום. זוהי תקופת מעבר לא ברורה והומוגנית אשר יש בה צדדים שונים ומגוונים – הסכמים כמו גם עימותים, טרור וכו'. |
| תגיות: | יחסים בין לאומיים, מלחמה קרה, גלובליזציה |
| שנה: | 2008 |
| סמסטר: | שנתי |
מחיר:
25.00 ש"ח
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.
