הפריט נוסף לסל הקניות שלך
סיכום במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן
מדעי החברה
| סוג התוכן: | סיכום קורס |
| מסלול לימודים: | מדעי המדינה,מדעי החברה |
| שם קורס: | תולדות אמצעי התקשורת בארץ ובעולם |
| דירוג: |
|
| תיאור: | אמצעי התקשורת בעולם – חלק א' למה חשוב ללמוד בעידן המדיה החדשים את ההיסטוריה של התקשורת? אחד הדברים החשובים ביותר בלמידה של היסטוריה היא כדי להבין את ההווה ויותר מזה, לצפות השלכות עתידיות. לתקשורת יש השלכות רחבות לתחומי חיים אחרים. ולכן ככל שנלמד ונכיר תהליכים שהיו, כך נוכל להבין ולהתמודד עם דברים שיתפתחו בעתיד ולצפותם. ככל שנהיה מודעים אליהם יותר נוכל להתמודד אתם טוב יותר. "מי שאינם יכולים לזכור את העבר מועדים לחזור עליו" (ג'ורג' סנטאיאנה) – בהתפתחות המדיה והטכנולוגיה יש השלכות על ריבוד חברתי, מעמדות, שווקים – דברים שיש להכירם היטב ע"מ להתמודד עמם בהווה ובעתיד. התפתחות שהביאה עמה דברים חיוביים יש לשחזר אותה ולהפיק ממנה את מירב התועלת. "ההיסטוריה חוזרת על עצמה" – קיימים מודלים שונים שמנסים לשרטט את שלבי ההתפתחות והצמיחה של המדיה השונים. לכן, ככל שנכיר טוב יותר שלבים אלה, בין אם כמתכננים או כצרכנים, נתמודד בצורה טובה יותר עם מדיה חדשים וכך נוכל ליעל ולמקסם את הרווחים. להיות מודעים ליתרונות ולחסרונות ולהתמודד בהתאם. דוג': רתיעה ממדיה חדשים נפוצה מ-2 סיבות: 1. רתיעה משיקולים כלכליים (רייטינג, פרסומות) מטעם מי ששולט במדיה הוותיקים, שהרי מדיום חדש עלול לנגוס בכסף שמגיע מהמדיה הוותיקים לכן הם מבינים שיש להיכנס (בהתחלה מתוך אילוץ) למדיום החדש ולהגדיל את השליטה שלהם שגם לה השלכה כלכלית. 2. רתיעה מהלא מוכר – הצרכנים לא יודעים איך להתמודד עם המדיום החדש. למשל, האינטרנט – הייתה פאניקה כי ראו בו מדיום מסוכן בשלביו הראשונים. היה לאינטרנט בתחילה מימד דמוני. אך כיום, בטלוויזיה יש איום לא פחות מאשר באינטרנט. המדיום החדש לא הביא סכנה גדולה יותר מהמדיום הישן (ה-TV). ככל שהחשיפה שלנו לתקשורת תתעצם והתקשורת תהפוך למשמעותית יותר בחיינו, נגלה שהסביבה שלנו משדרת יותר ויותר אלימות. כלומר, כצרכנים אנו משדרים רתיעה ביחס למדיום החדש שזר לנו. יש ללמוד להסתגל למדיום בעבודה ובחיי היומיום. מדיום חדש מאיים על מדיום ותיק – קיים "קרב" בין הטלוויזיה לאינטרנט. ל-TV יש עדיין מעמד חזק והיא מהווה חלק מהותי בחיים של כולנו. המנחים נחשבים "סלבס" ונלחמים עליהם בין הערוצים השונים. אך יחד עם זאת, עוצמת האינטרנט היא בשינוי ממה שהיה מוכר וקיים. היה צריך להסתגל לטכנולוגיה הזו שהפכה זולה, נגישה, יעילה ושימושית יותר – ככל שכל פרמטרים אלה יתעצמו אזי עוצמת האינטרנט תיגבר ותעפיל על ה-TV. קיים ויכוח בין חוקרים לגבי ההגדרה של המדיום – מה קובע – הטכנולוגיה (דטרמיניזם טכנולוגי) או התוכן? הכרת העבר נועדה לשם הכרת ההווה וצפיית העתיד. המאבק שקיים היום בין האינטרנט ל-TV התקיים כבר בעבר בין הדפוס (תקשורת טקסטואלית) למדיה המשודרים. בעבר הייתה כניסת מדיה חדשים שלא סומנו כמדיה שעתידים לעשות שינוי משמעותי בחברה בפרמטרים חברתיים-תרבותיים-פוליטיים. דוגמא לטכנולוגיות שפותחו והשפעתן לא נצפתה: 1. הטלפון – אלכסנדר גרהם בל רשם את הפטנט (בעוד שגריי המציא את אותה טכנולוגיה) והציע לחברת הטלגרף האמריקאי ותגובתו הייתה שלמכשיר איכות קול כה ירודה עד שאף אחד לא ירצה להשתמש בו – הטלפון הומצא בשנת 1876 בל וגריי נרשמו כל אחד בארצו כממציאי הטלפון. הטלגרף (מברקה) הוא מתקן של תקשורת אל-חוטית שבאמצעותו הועברו כתובות. 1794 – בצרפת מגדלי תצפית של טלגרף (הרחבה במאמר של קרולי – פריט ג' בסילבוס). עידן הטלגרף יצר סוכנויות ידיעות ואת סוג הכתיבה וכו'. 2. מחשב אישי – בסוף שנות ה-70 פנו למנכ"ל IBM כדי ליצור מחשב אישי, הוא דחה הצעה זו בביטול וטען שאף אחד לא ירצה מחשב אישי בביתו וכך IBM איבדה את בכורתה. מחשבי ה-PC (PERSONAL COMPUTER) חדרו בתחילת שנות ה-70. ואילו קו המחשבים האישיים של IBM נכנס רק ב-1980. בניית המחשבים נעשתה מתוך מחשבה שהמחשבים ישרתו אותנו למשך עשרות שנים והושקעו כספים רבים. בתחילה הטכנולוגיה החדשה יקרה מאוד, עם הזמן המחיר יורד. כשבונים מחשב אישי לא שווה להשקיע יותר מדי כסף, ניתן הסיק מסקנה זו מהעבר ולכן לא להשקיע יותר מדי כסף בכך תוך הפקת לקחים מן העבר. אחת מדרכי ההתמודדות מול מדיום חדש היא הכחשה של השפעתו, עוצמתו, קיומו וחשיבותו, זה נוח יותר. אך המציאות עושה את שלה וההשפעה מתעצמת ומגיע השלב שלא ניתן להתכחש עוד ויש לצאת משלב ההכחשה, להכיר במדיום החדש ולהתמודד איתו, יש לכך דרכים שונות: כניסה למדיום או מלחמה במדיום לחילופין. האינטרנט איים על הכסף הגדול של ה-TV=הפרסומות. גם באינטרנט יש פרסומות לפני סרטונים. מבחינת סוג התכנים וסוג המכשיר ה-TV הוא מדיום בתנועה, דינמי זאת לעומת העיתונים שהם סטאטיים. הפרסומות של האינטרנט לוקחות את הדבר הכי עוצמתי שיש ב-TV: השידורים, הווידאו. הפרסום כיום באינטרנט מנסה להתמודד עם כל המדיה האחרים. עוצמתו הוא לקיחת יתרונות המדיום המשודר ולהתאים אותו למדיום הספציפי. התכנים המשודרים הולכים וגואים באינטרנט, הווידאו הופך מוקד מרכזי ובכך מהווה איום משמעותי על מדיה משודרים כמו ה-TV למשל. אך גם בעיתונות מתמודדים עם האיום של התכנים המשודרים: נכנס שימוש של פרסומות בהמשכים באותו גיליון – זהו ניסיון להפוך מדיום סטאטי ולקרב אותו למשהו שהוא בתנועה. פריט 2 בחלק א' – A SOCIAL HISTORY OF THE MEDIA – 2 החוקרים טוענים שעל כל מי שעובד בתחום התקשורת לקחת את ההיסטוריה ברצינות רבה בדיוק כפי שעל ההיסטוריונים לקחת ברצינות את התקשורת, כולל התייחסות לתיאוריות תקשורת. גם עלינו, הסטודנטים לתקשורת, להבין הרבה מתופעות התקשורת שאנו נחשפים אליהן כיום ולהבין שהן התחילו בשנים מוקדמות בהרבה ממה שאנו נוטים לחשוב. דוגמאות: סדרות ה-TV – ממשיכות את המודל של סדרות רדיו שהיו בעבר (תסכיתים). סופרים מפורסמים כמו צ'רלס דיקנס, דוסטוייבסקי פרסמו במאה ה-19 את סיפוריהם במגזינים בהמשכים. נאומי בלון – כמו בקומיקס שאנו מכירים כיום, מופיעים כבר בכתבים מהמאה ה-18 שהם המשכים של טקסטים דתיים אומנותיים עתיקים ביותר. הטקסט הועבר בצורה גראפית של ספירלה וכיום זה מועבר בקומיקס. גם הדמות של סופרמן נמצאה באותם כתבים כבר ב-1548. בהקדמה לספרם הם מתייחסים לשימוש במונח מדיה שהחל כבר בשנת 1920. ב-1950 כבר דיברו על מהפיכת תקשורת, אך ההתייחסות למילה תקשורת היא קדומה בהרבה – כבר ברומא וביוון העתיקות למדו באופן רציני ביותר את אומנות הרטוריקה, הדיבור והכתיבה, ואלה פותחו בתקופת הרנסנס, והתפתחו במאות 17-18 והתפתח המושג "דעת קהל". באותן שנים דיברו על תקשורת אישית, תקשורת בין-אישית ותקשורת קבוצתית, עדיין לא היו מדיה המונים. אך כבר אז צמחו המושגים שאנו משתמשים בהם היום בעידן של מדיה המונים. ההתייחסות לתקשורת תמיד משיקה לתחומים רחבים ולכן בבואנו לדון בתחום התקשורת נשיק לתחומים רחבים ואחרים. במלחמות העולם צמח נושא התעמולה שהפכה לכלי נשק בידי פוליטיקאים בהשפעתם על דעת הקהל. היה שימוש במושג תקשורת מהיבטים אנתרופולוגיים, סוציולוגיים – יש שלבים שבהם העיסוק בתקשורת קשור ונוגע לכל תחום שהוא. ההיסטוריה של התקשורת מגבילה את עצמה לתקשורת של מידע ורעיונות שבאים לידי ביטוי במילים ובתמונות, כאשר תחת הכותרת הזו נכללים: דיבור, כתיבה, דפוס, רדיו, TV, מדיה חדשים והאינטרנט. עם כניסת הרדיו וה-TV הבינו את הכוח הטמון באמצעי תקשורת ההמונים, שהשפעותיהם עצומות מבחינה פוליטית, תרבותית וכלכלית. בעידן זה שבו מרבית האוכלוסייה משתמשת באמצעי התקשורת וחשופה להם, זהו עידן שבו התפתח מחקר אינטר-דיסציפלינארי לתחום התקשורת – שילוב פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד (חקירה מתחומי מחקר רבים ומגוונים שמבינים את השפעות והשלכות התקשורת בהיבטים רחבים ומתחומים שונים). ג'אק גודי - Jack Goody – אנתרופולוג בריטי שהעלה את "התעלומה היוונית". העלה את השאלה מדוע דווקא ביוון התפתחה תרבות כל-כך מפותחת (לוגיקה, רטוריקה, כתב וכו'). לפי תפיסתו, הכתב חולל בחברה היוונית שינוי תודעתי, אשר מביא לחשיבה עצמית ומודעות עצמית בקנה מידה רחב בקרב רוב האוכלוסייה, דבר אשר מניע יכולת ביקורת תרבותית, חקירה וכו'. הכתב כאמצעי תקשורת וככלי להעברת מידע הפך את היוונים למפותחים מאוד מבחינה תרבותית. זוהי תפיסה של דטרמיניזם טכנולוגי – השפעה של טכנולוגיית תקשורת (במקרה זה הכתב) באופן מהותי וחד-צדדי על החברה ומחוללת בחברה הספציפית שינויים. מבקרי התפיסה: גודי מציג תפיסה של דטרמיניזם טכנולוגי בעל ראייה חד-צדדית אשר מתעלמת מהשפעות דו-כיווניות. לפי מבקרי התפיסה, יש עדויות של הימצאות כתב גם בתרבויות קדומות ליוונים ואולם אותן תרבויות לא הושפעו מהכתב באותו אופן שממנו הושפעו היוונים, מה שמעיד על כך שקיום ופיתוח הכתב אצל היוונים לא מהווה את הסיבה להתפתחות התרבותית שלהם. קיימות עדויות ראשוניות לכתיבה ב"שוּמֵר" בשנת 3,500 לפנ"הס; בשנת 3,200 לפנה"ס היה כתב חרטומים במצרים. בשנת 1,500 לפנה"ס במזה"ת השתמשו באלפאבית פונטי הקשור להיגוי ולצליל – נוסף אלמנט קולי; 300 לפנה"ס הפיניקים מביאים את האלפבית הפונטי (=מילים קבועות המבטאות אותיות וספרות על מנת לבטא מסרים) ליוון. ניל פוסטמן – מידע, ידע וחכמה בעידן תקשורת ההמונים: פרסם בגיל 73 ספרים רבים ("טכנופולי"; "בידור עד מוות") ובהם ביקורת קשה כלפי התקשורת: "מהו מידע ולאיזה היקף מידע זקוקים אנשים... מידע לא זהה לידע... הוא שונה מהמילה חכמה... בזמנו המידע היה משאב חיוני לרכישת שליטה על העולמות, אך התחכום הטכנולוגי הפך את המידע לצורה של זבל ואותנו לצרכני זבל... המידע נרכש ללא אבחנה... לא מכוון כלפי איש... מנותק ממשמעות וחשיבות... הבעיה היא שקיים שפע של מידע, אך חוסר של ידע... בעולם טכנולוגי מידע הוא בעיה, לא פיתרון... לא מוצגת שום סיבה המסבירה מדוע נמצא שם המידע... שום הקשר... הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט הם אמצ"ת לג'אנקים של מידע". פרופסור וויליאם דוטון – עומד בראש המרכז לחקר האינטרנט באוקספורד. טוען כי "טכנולוגיות תקשורת רבות אינן נחקרות מספיק אע"פ שיש להן השלכות עצומות על החיים שלנו". דוטון מוסיף ואומר: "רשת האינטרנט אינה רשת יציבה, היא משתנה כל העת. הרשת המוכרת לנו כיום שונה ממה שהיתה לפני שנים אחדות, ובעוד כמה שנים היא תיראה שונה לחלוטין ממה שאנו מכירים כיום ולכן יש טעם להמשיך ולחקור את האינטרנט". זוהי הסיבה שיש לחקור את ההיסטוריה של התקשורת ולא לנטוש זאת גם בשנת 2007 שזהו עידן של אינטרנט וחדשנות. עלינו להשליך דברים אלה על כל אמצ"ת הקודמים – כשם שנכון היום לחקור את האינטרנט כרשת משתנה, כמוה הייתה הרשת הטקסטואלית שנבנתה נדבך על נדבך. קרי, לכל סוגי התקשורת יש קו-התפתחות ויש לחקור אותם גם בזמן ההווה, אין לתת לטכנולוגיות תקשורת לקפוא על שמרם ולהפסיק לחקור אותם (גם השפה ממשיכה להתפתח בעידן האינטרנט – נוצרת שפה חדשה עם ביטויים וסלנגים חדשים). מפת התקשורת משתנה כל הזמן בשל חידושים טכנולוגיים נוספים המהווים כר פורה למחקר. דה קרקהובה - De Kerckehove – היה עוזרו של מרשל מק'לוהן. מתאר את כל התפתחות אמצ"ת האחרונה כמעבר מתרבות המונים לתרבות מהירה וכניסה אל תוך תרבות ה-Web (WWW), המאופיינת ע"י תקשורת ההמונים הקלאסיים תוך צמיחה ומהירות העברת התקשורת. כלומר, ישנו מעבר בין תרבויות במשמעות הקצב שמשליכה על כמות המידע המועברת לכל מקום (במעט זמן המון מידע). המהירות משפיעה על התוכן, הקליטה ותרבות השפה (לדוגמא SMS משפיע על סוג הקשר שנוצר בין שני אנשים). בספרות המחקרית שדנה בתקשורת וטכנולוגיה ניתן להצביע על תהליך של התפתחות: מפיתוח של תיאוריות שנגעו לפיתוח טכנולוגיה תקשורתית חדשה והשפעותיה על צמיחתו של מדיום חדש והתפתחותו – התמקדות בעצם צמיחת טכנולוגיה חדשה ובמדיום שצמח בעקבות אותה הטכנולוגיה. לאחר מכן עבר המוקד המחקרי לעיסוק בתיאוריות החוקרות סוגות, ז'אנרים, בכל מדיום – מעבר לסוגי התכנים שצומחים בכל מדיום ומדיום (סוגי כתיבה, תכנים, אינפורמציה והתפתחותם). דוג': אינטרנט: המחקרים הראשונים דיברו על הטכנולוגיה החדשה, רשת, שמייצרת מדיום חדש - אימיילים וכו'. לאחר מכן חקרו את הסוגות שהמדיום הצמיח – בלוגים, סוגי אתרים ועוד. |
| תגיות: | אינטרנט, תקשורת, היסטוריה, מדיה המונים, מדיה |
| שנה: | 2008 |
| סמסטר: | שנתי |
מחיר:
25.00 ש"ח
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.
