עבודה אקדמית במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב

מדעי החברה

סוג התוכן:	סמינר
מסלול לימודים:	מדעי המדינה,מדעי החברה
שם קורס:	משטרים במזרח התיכון
דירוג:
תיאור:	תוכן העניינים: הקדמה.............................................................................................................................עמ' 3 פרק א': בין איסלאם ומערב 1. היחסים בין רזא שאה לדת.......................................................................................עמ' 6 2. מ 'המהפכה הלבנה' ועד 'המהפכה האיסלאמית'..................................................…...עמ' 8 פרק ב': ממונרכיה קונסטיטוציונית למונרכיה אבסולוטית 1. רזה שאה – מכונן איראן החדשה...........................................................................עמ' 10 2. תקופת הכיבוש והאנרכיה......................................................................................עמ' 12 3. התחזקות בית המלוכה...........................................................................................עמ' 14 4. המהפכה האיסלאמית.……………………….......................................................עמ' 16 פרק ג': זכויות אדם וחברה 1. תקופתו של רזא שאה...........................................................................................עמ' 18 2. שנות 'המהפכה הלבנה'.........................................................................................עמ' 19 פרק ד': המדיניות הכלכלית של בית הפלהווי 1. הרפורמות הכלכליות של רזה שאה.........................................................................עמ' 22 2. כיבוש איראן ועלייתו של מוחמד שאה ..................................................................עמ' 23 3. 'המהפכה הלבנה' – הרפורמה בכלכלה....................................................................עמ' 23 מסקנות...........................................................................................................................עמ' 25 ביבליוגרפיה....................................................................................................................עמ' 27 הקדמה איראן, או פרס כפי שכונתה בפי זרים, הנה מדינת מזרח-תיכון הגובלת עם אסיה במזרחה. במערב היא גובלת עם עיראק ותורכיה, בצפון עם ברה"מ לשעבר ועם הים הכספי, במזרח עם אפגניסטן ופקיסטן ובדרום עם כווית והמפרץ הפרסי. שטחה של איראן משתרע על-פני למעלה ממיליון וחצי קמ"ר. בשנת 1921 מספר תושביה היה 12 מיליון כאשר 20% תושבי ערים, 20% נוודים ו 60% כפריים עובדי אדמה. למעלה מ-95% היו מוסלמים כאשר 80% מהם שיעים - כת המיעוט באיסלאם ושומרי המסורות הנוקשות ביותר. הלא- מוסלמים היו מאורגנים בקבוצות קטנות של יהודים, נוצרים, זורואסטרים ובהאים – בני דת אוניברסלית שהתפלגה מן האיסלאם השיעי. (בשנת 1980 מספר התושבים היה 36 מיליון). עיר הבירה היא טהראן אשר שוכנת בצפון המדינה. במשך 2500 שנה המשטר באיראן היה מלוכני. בשנים 1891-1892 התגבשה באיראן תנועת ההתנגדות העממית הראשונה בהיסטוריה החדשה של איראן, שנודעה כ 'מרד הטבק'. תנועה זו התגבשה סביב ההתנגדות לזיכיונות שניתנו לחברות מערביות להפיק את אוצרות הטבע של איראן. סביב ההתנגדות התגבשו תנועות אידיאולוגיות-פוליטיות שונות. בפת'ווא (פסק הלכה) שפרסם איש הדת הבכיר - אייאתאללה מירזא חסן שיראזי, נפסק כי הטבק טמא, ועם שלם הפסיק לעשן תוך כמה ימים. פסק הלכה זה הראה מה רבה העוצמה של התקוממות עממית המבוססת על אליטות חברתיות-כלכליות ואשר מושתתת על תפיסת עולם מוסלמית. המאבק הזה שהיה ראשון מסוגו היווה תמריץ ודגם לפעולות שחוקו אח"כ על-ידי אנשי דת. בראשית המאה ה-20 היתה איראן תחת שליטת מעצמות העל רוסיה ובריטניה. אז התגבשה תנועה מהפכנית חדשה שדמתה בקוויה הכלליים לתנועה של מרד הטבק. ההתוודעות לרעיון החופש שהיה מקובל במערב ותפישת עקרונות החופש כמזור לחוליי החברה האיראנית בשלהי המאה ה-19, היו הגורמים העיקריים שהניעו את האינטלקטואלים בדרישתם לכונן משטר חוקתי. די ברור שלא היתה להם תפישה משותפת לגבי מהות החוקה, אולם באוגוסט 1906 נאלץ השאה (מלך איראן, מבית קאג'אר) לחתום על חוקה ואיראן הפכה למונרכיה קונסטיטוציונית. גם כאן נלמד לקח שקבוצות שונות המתעלות מעל המחלוקות יכולות לכפות רצונן על השלטון המרכזי. בנספח של החוקה מ-1907 נקבע, כי העם הוא ריבון לחוקק חוקים, באמצעות נציגיו במג'לס. כדי למנוע ניגוד בין חקיקת הפרלמנט לבין החוק הדתי, הוחלט על כינון מועצת חכמי דת – מוג'תהדים – שלה הזכות להטיל וטו על חקיקה הנוגדת את עקרונות הדת. למעשה מועצה זו כונסה לראשונה רק לאחר עליית המשטר המוסלמי. אפשר לומר כי המהפכה החוקתית הכשירה עלייה של משטר אוטוקרטי ולמרות הצלחתה לאשר חוקה, נכשלה בביסוס הפרלמנטריזם האיראני ובהגשמת התקוות של שוחרי הרעיון החוקתי. מוסד העלמא, השיעים או המוג'תהידים צמח בקרב המשכילים במאה ה-8. המוג'תהידים ביססו את זכותם לפרש את העקרונות האיסלאמיים במטרה להגיע להבנה עמוקה יותר של משמעות העקרונות הדוגמטיים של הקוראן. זכות האיג'תיהאד היתה פונקציה של לימודי דת מעמיקים, אינטרפרטציה של החוק האסלאמי וכללה גם פרשנות לגבי אורח החיים. העלמא בעולם השיעי צברו כוח רב מתוקף היותם בקשר ישיר עם ההמון והיוו אופוזיציה נאמנה לשלטון האוטוקרטי. העלמא ריכזו בידיהם השפעה דתית ורוחנית ועוצמה פוליטית והיתה להם השפעה אדירה על האוכלוסייה, שהיא ברובה המוחלט אדוקה וקנאית לדתה. עם עליית בית הקאג'אר (1976-1925) החלה העלמא להנהיג את תנועות המחאה כנגד השלטון, דבר שהמשיך גם בתקופת השושלת הפלהווית. עד 1921 התנסתה איראן במודרניזציה, פחות מכל המדינות האחרות במזרח-התיכון. הגורמים לכך היו המדבריות רחבות הידיים במרכזה ובדרום מזרחה של איראן כאשר שני שלישים מן התושבים התרכזו במישורים הצפון מערביים. המחוזות הרחוקים היו מנותקים מהמלוכה הקאג'ארית שבטהראן וכמעט לא שילמו לה מיסים. לפי החוקה, היתה איראן מונרכיה ובה פרלמנט של שני בתים בעל סמכויות נרחבות בתחומי החקיקה, הכספים ונושאים נוספים. הפרלמנט יכול גם היה לאלץ את הממשלה להתפטר, אך למעשה החוקה ברובה לא מומשה והאסיפה לא התכנסה מאז 1915. בשנת 1921 היתה איראן בתהליכי התאוששות מהשפעות מלה"ע ה-1 שבמהלכה נלחמו על אדמתה הצבא העותומני וצבא רוסיה, ופעילות הממשל חדלה כמעט כליל. בשנה זו היתה איראן במצב קשה מאוד. חשופה לסכנת פלישה מברית-המועצות, להתפרקות פנימית ולהתמוטטות כספית חוותה איראן בדיוק אז הפיכה צבאית. במרכז ההפיכה ב–21 בפברואר 1921 עמדה חטיבת קווקזים שאורגנה קודם לכן על-ידי רזא ח'אן פלהווי וסייעו לה מתקנים רדיקלים בטהראן בהנהגתו של סייד אל-דין טבאטבאי. בעקבות ההפיכה הקים טבאטבאי ממשלה טירונית בעוד הממשלה הקודמת הושמה בכלא. ההישג היחיד של ממשלה זו היה הסכם עם רוסיה שנחתם ב–26 בפברואר ובעקבותיו הוסדרו היחסים בין שתי המדינות. ממשלה זו נפלה כעבור שלושה חודשים ותחתיה קמה ממשלה מאנשי העלית הפוליטית הוותיקה ששוחררה זה עתה מהכלא. בשנת 1925 חוקק המג'לס (הפרלמנט האיראני) חוק המבטל את שלטונו של אחמד שאה קאג'אר ורזה ח'אן מונה לממלא מקומו הזמני. ב–15 בדצמבר קיבל רזה את הכתר על-ידי האסיפה המכוננת וב–25 באפריל 1926, כשלצדו בנו בן השש - מוחמד - הכתיר עצמו לשאה בטקס רשמי. ...בעבודה זו נאפיין את המשטר באיראן בין השנים 1926, ערב הכתרתו של רזה ח'אן פלהווי לשאה, ועד 1979, שנת המהפכה האיסלאמית בהנהגתו של האייתאללה חומיני. במהלך העבודה נבחן את המשטר באיראן באותה תקופה, את עוצמת שלטונם של השאה הראשון והשני לשושלת הפלהווי ואת יחסי הכוחות בינם לבין הממשלות והאליטות הכלכליות והדתיות. נבחן את השפעת הנפט, הכלכלה, יחסי החוץ והאיסלאם על המשטר במדינה, את זכויות האדם והחברה ואת הגורמים למהפכה האיסלאמית, ששמה קץ למלכות השאה ול-2500 שנות משטר מלוכני באיראן.

נושא:	המשטר באיראן בתקופת השושלת הפלהווית
שנה:	2001
מרצה:	פרופ' בן צבי
ציון:	90

מחיר:

220.00 ש"ח

רכישת עבודה אקדמית

אתר פרופסור מעודד יצירה עצמאית וחשיבה מקורית. עבודות אקדמיות המועלות לאתר ע"י הגולשים ומערכת פרופסור הינן לצורכי קבלת רעיונות, השראה וביבליוגרפיה לעבודה אקדמית / עבודה סמינריונית / סמינריון / כתיבת סמינר או תזה עצמאיים. קניית עבודה ורכישה של חומר אקדמי באתר, הינם לשימוש אישי של הגולש ואסורים להעתקה או הגשה כעבודה אקדמית מקורית כמפורט בתקנון אתר פרופסור.

אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.