פרופסור
הפריט נוסף לסל הקניות שלך

עבודה אקדמית במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב

מדעי החברה

עבודה אקדמית
מדעי המדינה,מדעי החברה
תקשורת דעת- קהל
דירוג דירוג דירוג דירוג דירוג
מבוא "עשר שנים נמשכת המלחמה הזו", כתב אלכס פישמן מ"ידיעות אחרונות" באוקטובר 1995, "אבל רק כשמתרחש שם אסון, רק כשנופלים חיילים, מתעורר העורף, תמה, מה אנחנו עוד עושים שם, למה לא משנים מדיניות. הפוליטיקאים דורשים יד תקיפה, מאיימת על הסורים, על האיראנים ועל הלבנונים, ושוב שוכחים. גם לפני ארבעה חודשים, כשנפלו קטיושות בצפון, נשמעו אותם הקולות- ונמוגו. זה יקרה גם הפעם" . נייר זה יתמקד בשאלת עלייתה של סוגיית הנסיגה מלבנון בעיתונות הכתובה, תוך שימת דגש על הגורמים והתהליכים שהביאו לפריימינג של הנסיגה על- פני זוויות אלטרנטיביות, המסוקרות בהקשר הלבנוני. לפי הילגרטנר ובוסק "הגורל הפוטנציאלי של בעיה להיתפס כבעיה חברתית, תלוי לא רק באובייקטיביות הטבעית שלה, אלא גם בתהליך משמעותי של סינון, במהלכו היא מתחרה על דעת- הקהל ועל אמצעים או משאבים חברתיים" . התחרות, בהקשר מלחמת לבנון, על תשומת הלב הציבורית- מתמקדת בתוך הסוגיה עצמה. למה תינתן עדיפות? איזו דרך או זווית לניתוח האירועים בלבנון תקבל ביטוי נרחב? נייר זה יציג את השינויים שחלו במשך השנים בדרך בה טיפלה העיתונות בסוגיית לבנון דרך הפריזמה של הנסיגה החד- צדדית. את הניתוח אעשה על- פי שלוש תקופות שונות בהן חלו שינויים מרחיקי לכת בחשיפה, או בהתייחסותם של אמצעי התקשורת, לשאלת הנסיגה החד- צדדית מרצועת הביטחון: א) נראה כי בתקופות מסוימות סוגיית הנסיגה כמעט שלא זכתה לביטוי בעמודי החדשות המרכזיים, והסתפקה במאמרי פובליציסטים בעמודים הפנימיים בלבד. תקופה זו, בין 1993 לפברואר 1997, מוגדרת כ"תקופת ההתעלמות" של העיתונות מאופן פתרון זה. הבחירה דווקא בטווח שנים זה נעשתה היות והחל מ-94' רעיון הנסיגה החד- צדדית החל לקבל ביטוי, אך רק בשולי השיח הציבורי. ביטוי שניתן על- ידי פובליציסטים ואנשי אקדמיה שהתבטאו במאמרים אישיים בעמודים הפנימיים של העיתונים. באוקטובר 1995 69% מהציבור סבר כי על ישראל לחזק את אחיזתה בדרום לבנון. רק 27% תמכו ברעיון הנסיגה החד- צדדית. ב) שנת 1997 והאסונות הכבדים (אסון המסוקים, אסון השייטת) שהתרחשו בה הביאו למפנה בתשומת הלב של העיתונות, ולשינוי בדעת- הקהל לגבי שאלת הנסיגה החד- צדדית. זאת מבלי להיות פסקני מה הוליד את מה- את תקופה זו אכנה "תקופת הדיון הציבורי". לאחר ויכוחים סוערים ושאלות נוקבות שנשאלו במשך התקופה השניה, זכתה שאלת לבנון ג) בשנת 1999, ובמיוחד לאחר זכייתו של אהוד ברק בראשות הממשלה, לכל היה ברור כי הנסיגה היא עניין של זמן- והספירה לאחור החלה. תקופה זו אופיינה בהיעדר דיון ציבורי של ממש- אך הפעם בכיוון השני. דעות כנגד הנסיגה כמעט שלא נשמעו מסיבות אותן אנתח בהמשך. בחודש בו נסוגה ישראל מרצועת הביטחון אחוז התמיכה הציבורית עמד על 63%. עבודה זו תעקוב מקרוב אחר הגורמים הרלוונטיים שהעלו את סוגיית הנסיגה מלבנון אל סדר היום התקשורתי וממנו, הביאה לשינוי, בעצם למהפך, בדעת- הקהל באשר לנסיגה. יעקב ארז כתב ב"מעריב" כי "אהוד ברק הפך הבטחת בחירות ליעד מרכזי בסדר היום הלאומי, תוך גיוס מרבית הציבור למען אותה מטרה, כולל גורמים באופוזיציה" . אמירה זו יותר מנכונה- אך נוסיף לה פוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אקדמאים ואנשי תקשורת- שתרמו להעלאת הסוגיה לסדר היום. אחת ממטרות עבודה זו היא שלא להיתקע אך ורק בגורמים או בסיבות לעלייתה וירידתה של שאלת הנסיגה מלבנון, אלא אנסה ללכת צעד נוסף, ולשאול כיצד מיסגור הבעיה באמצעי התקשורת השפיע על דעת- הקהל באשר לנסיגה. הטיעון הוא כי אופן המיסגור השונה בתקופות השונות הפך את דעת- הקהל על- פיה. זו השתנתה באופן דרסטי כאשר הוצגה המלחמה בלבנון כבעיה שאינה ניתנת לפתרון ללא הסכם שלום עם סוריה המחייב ירידה מרמת- הגולן, או כאשר המיסגור היה בשאלות: איך מפחיתים את מספר ההרוגים? האם יש לנקוט בפעולה צבאית בלבנון? או במיסגור אחר של הסכנה ליישובי הצפון, סבלם של התושבים והבטחת שלומם כסיבה לשהות צה"ל ברצועת הביטחון. כאשר מיסגור הבעיה שונה והפך להיות סביב שאלת הנסיגה החד- צדדית, מבלי לקשרה לכל אחד מהמשתנים האחרים קרי: הבטחת ביטחון הצפון, ירידה מרמת- הגולן וכדומה, דעת- הקהל השתנתה במהירות הבזק. לשון אחר, כאשר פתרון הבעיה מוסגר כנסיגה חד- צדדית שאינה מחייבת מחיר אחר בצידה (או שלכל הפחות המחיר אינו המרכזי בדיון) הציבור החל תומך בפתרון זה. נייר זה ינתח את עלייתה וירידתה של שאלת הנסיגה מלבנון בשני צירים: האחד, עלייתה וירידתה של הסוגיה לאורך השנים (בחלוקה לשלוש תקופות), ואילו הציר השני ינוע סביב השינוי במיסגור הבעיה הלבנונית בתוך כל אחת משלוש תקופות אלו, והגורמים שהביאו לשינוי זה. ביבליוגרפיה: עיתונות: 1) פישמן אלכס, "מחיר הטעות", "ידיעות אחרונות", מוסף השבת, 20.10.95 2) ארז יעקב, "חזק, מהר ואלגנטי", מעריב, 25.5.00 3) "יום של מלחמה", "מעריב", 26.7.93 4) בנבנשתי מירון, "קללת לבנון", "הארץ", 15.12.94 5) גור מרדכי, "בעד יציאה חד- צדדית מלבנון", "מעריב", המוסף לחג, 18.8.95 6) לוברני אורי, "צילומי חיילי צה"ל בוכים הם חגיגה בטהרן ובדמשק", "ידיעות אחרונות", 20.10.95 7) לרנר יונתן, "נלחמים על הגולן? הבעיה הלבנונית", "דבר ראשון", 23.10.95 8) "צה"ל מאיים להפציץ את צור", "ידיעות אחרונות", 14.4.96 9) פרדריק ס' הוף, "לבנון היא המפתח", "הארץ", 12.6.96 10) יוסי לוי ודניאל דור, "דיונים בצה"ל על שינוי דרכי הפעולה בלבנון", "מעריב", 10.2.97 11) גליקמן איתן, "קולה של אמא", "ידיעות אחרונות", 3.6.97 12) לוין רון, "סערה בעקבות הצעת ברק לסגת מלבנון", "מעריב", 31.8.97 13) בראל צבי, "לבנון ככוח עליון", "הארץ", 4.9.97 14) כספית בן ורהט מנחם, "אסון השייטת: "סוכן כפול", תקלה או היתקלות מקרית", "מעריב", 7.9.97 15) שנייד אורנה, "לא רוצות להיות הבאות בתור", "מעריב", 14.9.97 16) ברזילי אמנון והראל עמוס, "מרדכי ייצא לצרפת לדון על נסיגה מלבנון; נתניהו מקבל את החלטה 425", "הארץ" 17) כספית בן ולימור יואב, "שרון מציע: נסיגה בשלבים- ותגובה קשה לטרור", "מעריב", 15.3.98 18) ס. מיכאל, "האמהות של תוכנית הנסיגה", "ידיעות אחרונות", 27.3.98 19) בכור גיא והראל עמוס, "לבנון מוכנה לדון עם האו"ם על הסדרי ביטחון בדרום לבנון", "הארץ", 26.4.98 20) שמרלינג גדעון, ""4 אמהות": נמאס לנו להיות מנומסות- נעשה מהומות", "מעריב", 30.11.98 21) בשן טל, "זעקת האימהות", "מעריב", 4.12.98 22) ברק אהוד, "יציאה מלבנון עד יוני 2000", "ידיעות אחרונות", 5.3.99 23) בקר אביחי, "זהו. חייבים לצאת", "הארץ", 23.4.99 24) אייכנר איתמר, "הממשלה פה אחד: יוצאים מלבנון עד חודש יולי", "ידיעות אחרונות" 25) "אמא, יצאנו מלבנון", אייכנר איתמר, "ידיעות אחרונות", 24.5.00 מאמרים: 1) Hilgartner, Stephen and Charles L. Bosk. (1988). "The Rise and Full of Social Problems: A Public Arenas Model". American Journal of Sociology. 2) Shoemaker, P. (1991). Gatekeeping. Newrbury park, CA: Sage 3) Miller, J. and Jon, A.K. (1997). “Antomy of news media priming”. In Shanto Iyengar and Richard Reeves (ads). Do the media govern. Thouseand Oaks: sage publications. 4) Glyenn, Carrol G., Susan Herbest, Garrett G. O'Keefe and Robert Y. Shapiro (1999). Public Opinion. Boulder, Westview Press 5) Iyengar, s.(1997). “Framing responsibility for political issue”. In Shanto Iyengar and Richard Reeves (ads). Do the media govern. Thouseand Oaks: sage publications 6) Miller, Joanne M., William B and Jon A. Krosnick (1997). "Anatomy of news media priming", in Shanto Iyengar and Richard Reeves (eds.) Do the Media Govern. Thouseand Oaks: sage publications. 7) פטר גולדינג וגרהם מורדוק, "תרבות, תקשורת וכלכלה פוליטית". בתוך: ד. כספי (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסקולות מחקר- מקראה. תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1995 8) גלטונג ורוגה, "מבנה חדשות החוץ: סיקור המשברים בקונגו, בקובה ובקפריסין בארבעה עיתונים זרים", בתוך: ד. כספי (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסקולות מחקר- מקראה. תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1995 9) טוכמן ג' "תהילכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי- צפוי לשגרה". בתוך: ד. כספי (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסקולות מחקר- מקראה. תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1995 10) ברזילי גד, מחברה לוחמת לחברה אזרחית, ת"א, 1994
תקשורת דעת- קהל,ד"ר יעקב שמיר,אוניברסיטת תל אביב,מדעי החברה,מדעי המדינה,2000
סיקור הנסיגה מלבנון בתקשורת הכתובה
2002
ד"ר יעקב שמיר
90
מחיר:
250.00 ש"ח

רכישת עבודה אקדמית
אתר פרופסור מעודד יצירה עצמאית וחשיבה מקורית. עבודות אקדמיות המועלות לאתר ע"י הגולשים ומערכת פרופסור הינן לצורכי קבלת רעיונות, השראה וביבליוגרפיה לעבודה אקדמית / עבודה סמינריונית / סמינריון / כתיבת סמינר או תזה עצמאיים. קניית עבודה ורכישה של חומר אקדמי באתר, הינם לשימוש אישי של הגולש ואסורים להעתקה או הגשה כעבודה אקדמית מקורית כמפורט בתקנון אתר פרופסור.
אתר פרופסור הינו אתר לסטודנטים ובוגרים הכולל תוכן אקדמי רב מסוגים שונים: עבודות אקדמיות, מבחנים, סיכומים, מלגות, תרגומים, בנוסף ניתן ליהנות ממגוון מלגות ומכירת תוכן אקדמי.