הפריט נוסף לסל הקניות שלך
סוג התוכן: | עבודה אקדמית |
מסלול לימודים: | מדעי המדינה,מדעי החברה |
שם קורס: | מבוא ליחסים בינלאומיים - תרגיל |
דירוג: | |
תיאור: | ב-2 באוגוסט 1990 פלשה עיראק לכוויית. השליט הכווייתי ברח לסעודיה, ובמקומו התמנתה ממשלת בובות. העולם כולו התנגד לפלישה הכוחנית בראשות העריץ העיראקי, סדאם חוסיין, והאו"ם אף העמיד אולטימטום לעזיבתה עד 15 בינואר 1991. ב-17 בינואר 1991, משעיראק לא עמדה באולטימטום זה, פלשו אליה כוחות הברית, והחל מבצע "סופה במדבר", המכונה גם "מלחמת המפרץ". באותו לילה שגרה עיראק על ישראל טילי סקאד. העבודה עוסקת בהחלטה העיראקית לפלוש לכוויית. המטרה היא לבדוק את הפערים בין המציאות כפי שהייתה במקרה, לבין המציאות כפי שסדאם חוסיין תפס אותה, וכיצד פערים אלו, אם היו, השפיעו על ההחלטה לפלוש לכוויית. ההשערה היא שאכן היו פערים, ופערים בלתי נמנעים אלו הם אלו שהובילו להחלטה הבלתי מוצלחת לפלוש לכוויית. על מנת לעשות זאת, תיבדק מדיניות החוץ של עיראק בהחלטה זו על פי תבנית לחקר מדיניות חוץ של בריצ'ר, שטיינברג ושטיין: תיבדק הסביבה הביצועית, כלומר, המציאות, שבה התרחשו הדברים, כאשר מסביבה זו ייחקרו שלושה גורמים פנימיים, בתוך עיראק – הצבא, הכלכלה ומבנה המשטר, וכן ייחקרו שני גורמים חיצוניים – המערכת הגלובלית והמערכת האיזורית – המזרח תיכונית, בה משחקת עיראק; בנוסף, תיבדק הסביבה הפסיכולוגית, כלומר, רמת הפרט – המנהיג העיראקי, סדאם חוסיין. גם ברמה זו ייבדקו הגורמים הפנימיים והחיצוניים כפי שמוזכר לעיל. |
תגיות: | עיראק, כווית, פלישה, סדאם חוסיין, מלחמת המפרץ, מדיניות חוץבריצ'ר, שטיינברג, שטיין, |
נושא: | ההחלטה העיראקית לכבוש את כוויית, 1991 – ניתוח עפ"י תבנית לחקר מדיניות חוץ |
שנה: | 2004 |
מרצה: | ד"ר אבי ביצור |
ציון: | 90 |